מס הכנסה הינו מס אשר מטילה המדינה על ההכנסה (הרווח) של תאגיד או של הפרט. בישראל, פקודת מס הכנסה מהווה את המסגרת המשפטית הנורמטיבית לקביעת שיעור המס, ורשות המיסים היא שמופקדת על גבייתו. פעולה שאינה תואמת את הפקודה והחקיקה הנלוות, מהווה עבירת מס, שהינה עבירת פלילית.
בהתאם לחוק הישראלי, המדינה רשאית להעמיד לדין הן את התאגיד אשר בשורותיו בוצעו עבירות המס, והן את אורגניו. המקרה שלפנינו מהווה דוגמא לכך, כאשר המדינה בחרה לתבוע הן את החברה, והן את מנהלה.
בבואו של בית המשפט לגזור את עונשם של נאשמים בעבירות מס, בית המשפט בוחן את ההשפעה הרוחבית שיש לאי תשלום מס כחוק. המקרה שלהלן מדגים באופן טוב את עמדת בית המשפט, והעונשים שהוא גוזר הן על תאגיד והן על מנהלו, אשר הורשעו בביצוע עבירות מס.
יש לכם שאלה?
שני הנאשמים הורשעו בהתאם להסדר טיעון בעבירות מס. לפי פסק הדין של בית המשפט, הנאשמים, החברה ומנהלה, ביצעו עבירות מס שכתוצאה מהן לא שולם מס בסכום המתקרב לשלושה מיליון ש"ח.
גזר הדין של בית המשפט
בית המשפט גזר על הנאשם הראשון, מנהלה של החברה, מאסר בפועל לתקופה של שנה. בנוסף, השופט קבע עונש של חצי שנת מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, וכן קנס של 50,000 ₪ או שישה חודשי מאסר תמורתם. על הנאשמת השנייה, החברה, השופט הטיל קנס כספי בסכום של כ-50,000 ₪ בלבד.
השופט הדגיש בגזר הדין, כחלק משיקוליו לענישה, את חומרתן הרבה של העבירות שבוצעו, ואת הגזילה של כספי הציבור והפגיעה הנגזרת בכלכלת המדינה וברכוש הזולת. השופט קבע כי עבירות המס שביצעו הנאשמים נבעו מבצע כסף, והיו שקולות לניסיון להפקת רווחים קלים על חשבון קופת המדינה. בתוך כך, השופט דחה את טענת סנגור הנאשם הראשון, אשר ציין בפניו את מצבו הכלכלי הקשה של לקוחו, כחלק מניסיונו להקטין את הקנס שהטיל בית המשפט.
לסיכום, ממקרה זה ניתן ללמוד על הענישה החמורה בה דוגל בית המשפט בנוגע לביצוע עבירות מס, עד כדי הטלת עונש מאסר בפועל על המורשעים.