היטל השבחה הוא תשלום אשר מועבר לוועדה המקומית במקרים בהם הוועדה אישרה לבעל מקרקעין או חוכר לדורות תוכנית בניה אשר הובילה לעליית שווי המקרקעין שלו. לפי סעיף 19(ב)(1) לתוספת השלישית בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965, אין חובת תשלום היטל השבחה במקרקעין המיועדים למגורים, אשר מצויים בישוב עליו הממשלה הכריזה כשכונת שיקום. הפרשה הנידונה עסקה בנושא זה.
יש לכם שאלה?
המערערים בפרשה זו היו בעלי מגרשים בכפר ג'סר אל זרקא. כל אחד מן המערערים הגיש אל המשיבה, הועדה המקומית לתכנון ובניה בשומרון, בקשה להיתר בניית בית על המגרש שבבעלותם. המשיבה אישרה את בקשתם, אך בכפוף לתשלום היטל השבחה. עד לשנת 2004 המערערים שילמו למשיבה את ההיטל שביקשה. בפועל, בשנת 2006 התברר למערערים כי באמצע שנת 1994 הממשלה הכריזה על הישוב כשכונת שיקום, דבר אותו ידעה המשיבה אך לא גילתה לתושבי הישוב. המערערים טענו כי מכוח הכרזה זו הם היו פטורים מתשלום ההיטל, וכאשר פנו אל המשיבה בנושא לא קיבלו כל תשובה.
לאור זאת שחלף מועד הגשת הערעור על חיוב ההיטל, המערערים קיבלו משר הפנים היתר להאריך את המועד – ומכאן הערעור הנידון. בערעור זה התבקש בית המשפט לקבוע כי המערערים היו פטורים מהתשלום ולהורות על המשיבה להחזיר את ששולם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין.
האם קמה זכאות לפטור?
בית המשפט מיקד את הדיון בדבר שאלת תחולת הפטור בעניין המערערים, ובלשון בית המשפט: "השאלה העיקרית בנדון היא האם הפטור חל רק על הרחבות של דירות מגורים קיימות או שמא גם על בניית דירות מגורים חדשות". בעניין זה, צוין כי "המערערים הגישו בקשות להיתר לבניית דירות חדשות ולא להרחבת דירות מגורים קיימות. משכך, אם נגיע למסקנה שהפטור בגין שכונות שיקום ניתן רק על הרחבת דירות מגורים קיימות, אין הם זכאים לכאורה לפטור מכח סעיף 19(ב)(1) לתוספת השלישית".
הודגש כי "הפטור שניתן במסגרת סעיף 19(ב)(1) נועד להקל על מצוקת הדיור ולעזור בשיקום השכונות שיוכרזו כשכונות שיקום ע"י הממשלה", ולכן בית המשפט קבע כי "הפטור חל רק על הרחבת או שיפוץ בנייני או דירות מגורים קיימים, אך לא על בניית בנייני או דירות מגורים חדשים". היות ובקשות המערערים נגעו לבנייה חדשה, ולא לשיפוץ מבנים קיימים, נקבע כי הם לא היו זכאים לפטור האמור. יש לציין כי בית המשפט לא קבע צו להוצאות לאחד מן הצדדים וזאת משום שהמצב המשפטי בנושא לא היה ברור.