בתי המשפט בישראל מתייחסים לעבירות כלכליות בחומרה רבה, לרבות עבירות מס, וזאת משום שבשנים האחרונות עבירות מעין אלו נהיו נפוצות יותר ויותר. מציאות זו, כפי שאף צוין בפסק הדין הנידון בחלק זה, מעוררת את הצורך להעניש עבריינים אלו, כאשר על בית המשפט לראות מולו בעת החלטתו את הצורך לגמול לעבריין על מעשיו ולהרתיע אחרים מפני ביצוע עבירות מסוג זה.


יש לך שאלות?
פורום פלילי
פורום מעצר

פורום כתב אישום

פורום רישום פלילי


בפרשה הנידונה, הנאשם 2 היה המנהל הפעיל של חברה, הנאשמת 1, אשר עסקה בייצור ושיווק רהיטים. על פי עובדות כתב האישום, הנאשמים לא הגישו לרשויות מע"מ דו"חות תקופתיים ולא העבירו את המע"מ המגיע למדינה בגין העסקאות. הסכום אשר לא הועבר נאמד בסך של 175,000 שקלים. הנאשמים הודו בביצוע העבירות שיוחסו להם, והם הורשעו בעבירה של אי הגשת דו"חות תקופתיים, עבירה לפי סעיפים 117(א)(6)+67 וסעיף 119 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. בהליך זה בית המשפט התכנס על מנת לגזור את עונשם של הנאשמים.

 
בטיעוני ההגנה לעונש, נטען כי הנאשם 2 הינו אדם נורמטיבי וכי פעל להסרת המחדלים הנוגעים לאי תשלום המע"מ. כמו כן, נטען כי מצבו הכלכלי היה קשה וכי יש לו בעיות רפואיות בלתי הפיכות. כפי שנטען, המחדלים האמורים נבעו מההתמוטטות הכלכלית של החברה, הנאשמת 1, אשר נוצרה בעיקר משום שלא הצליחו הנאשמים לגבות חובות מלקוחות החברה. מנגד, התביעה עתרה למצות את הדין עם הנאשמים, שכן עד למועד דיון זה לא הסירו את המחדלים במלואם. כלומר, התביעה עתרה להשתת עונש מאסר בפועל על הנאשם (לרבות עונש מאסר על תנאי) והשתת קנס על שני הנאשמים יחדיו.


כיצד הכריע בית המשפט?


בראשית דבריו, בית המשפט ציין כי "עבירות המס ועבירות כלכליות אחרות הפכו בשנים האחרונות להיות רעה חולה, מציאות זו מכתיבה לבתי המשפט את הצורך לתת בענישת עבריינים אלה משקל רב לפן ההרתעתי, ולפן התגמול, ולהעדיפם, בהעדר נסיבות חריגות במיוחד, על פני טענות בדבר מצוקה אישית, רפואית ו/או כלכלית". לאור כך, צוין כי בית המשפט העליון הורה ש"בעבירות על חוקי המס, ובעבירות כלכליות, יש למקד את הענישה בפן הכלכלי, שבצידה עונש מאסר בפועל, למען ידע העבריין שאין החוטא יוצא נשכר, ואם חשב לתומו שהוא נוטל סיכון ואולי לא ייתפס, חשוב להעמידו על מלוא חומרת הסיכון שנטל, ולהבהיר לו ולאחרים כמותו שקיים צפי לכך שתישלל חירותו".
בית המשפט לקח כשיקול להקלה עם הנאשם 2 את העובדה שהינו בן 47, אב לששה ילדים, אשר ככל הנראה ניהל עסקו במהלך השנים ללא דופי. כמו כן, צוין כי לנאשם 2 אין עבר פלילי, ומכך בית המשפט הסיק כי אכן המצב הכלכלי של הנאשמים היה זה שהוביל את הנאשם 2 לביצוע המחדלים. בנוסף, בית המשפט ציין להקלה עם הנאשם את העובדה שהודה מוקדם במעשים שיוחסו לו וכי יש לו בעיות רפואיות אשר גובו במסמכים רפואיים שהועברו לבית המשפט.


למרות האמור, בית המשפט ציין כי הנאשמים הונו מתוך כוונה את רשויות המס, כאשר החוב שלהם לרשויות עמד על 175,000 שקלים בעת דיון זה. לכן, אל מול השיקולים להקלה עם הנאשם, עומד אינטרס הציבור להטלת ענישה ההולמת את המעשים.


בסיכום דבריו, בית המשפט ציין כי "בשקלול הכולל של הנתונים, גובר, לדעתי, במקרה זה, משקלן של העבירות, מידת חומרתן ועובדת הימשכותן, וכן, היקף המס שנגרע מהרשויות. לנסיבות האישיות שפירטתי אייחד משקל רב, ובאורח יוצא דופן, אסתפק בענישה מתונה שתחול על כל רכיבי העונש". לאור כך, הוטל על הנאשמת 1 קנס סמלי בסך 500 שקלים, ועל הנאשם 2, 2 חודשי מאסר בפועל, 9 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי בשיעור 5,000 שקלים.