דיני שטרות – צ'ק בטחון
כחלק מהתנהלות עסקית מקובלת, גופים עסקיים מספקים בטוחות לקיום חיוביהם העסקיים. דוגמה נפוצה לבטוחה כזו היא צ'ק הבטחון. המדובר הוא בצ'ק אשר נמסר לנושה במטרה להבטיח את התשלום בעד הסחורה או השירות שיסופקו. זהו כלי יעיל ושימושי, ומשכך, גופים רבים עושים בו שימוש. מנגד, יש להיזהר ולהגדיר היטב את התנאים לצ'ק, קרי, באילו נסיבות ניתן לפדותו, תאירך הפדיון והערך הנקוב. חשוב לזכור כי במידה ומדובר בשטר על תנאי, החייב יהיה זה אשר עליו יוטל הנטל להוכיח כי אכן דובר בצ'ק על תנאי.
תיאור המקרה
להלן דיון שהתנהל בבית המשפט, ואחת מן הסוגיות המרכזיות אשר בית המשפט נדרש אליהן במסגרתו הייתה האם דובר בצ'ק בטחון היפה לעסקה בודדת, או שמא מטרת הצ'ק הייתה להבטיח חיובים מעסקאות שונות בין הצדדים. המדובר היה בתובענה אזרחית אשר הוגשה בידי ספק כנגד חברה אשר מסרה לו צ'ק בטחון. מערכת היחסים העסקית בין הצדדים החלה בעת שהנתבעת שכרה מן התובע מספר פטיפונים, להבטחת התשלום וכן כערובה לתקינות הפטיפונים לאחר השימוש, מסרה הנתבעת צ'ק בטחון ללא תאריך פירעון וללא סכום. בתום העסקה, כאשר הפטיפונים הוחזרו לתובע, נטען על ידי הנתבעת כי דרשה את צ'ק הבטחון אך התובע לא השיב אותו, ולאחר זמן מה שכחה התובעת מן העניין. לארח זמן מה התקשרו הצדדים בעסקאות נוספות אשר בחלקן לא עמד התובע בדרישות, ומשכך התובעת ביקשה שלא לשלם בעבור השירותים. או אז מילא התובע סכום על גבי צ'ק הבטחון הגישו לפירעון ופתח בהליכי הוצאה לפועל.
טענות הצדדים
התובע טען כי הצ'ק ניתן במטרה להבטיח את ההתנהלות העסקית הכוללת בין הצדדים, ללא ייחוד לעסקה ספציפית. לשיטתו של התובע העובדה כי הצ'ק היה ריק מסכום ומתאריך תמכה בטיעוניו. בנוסף, נטען כי מעולם לא דרשה הנתבעת לקבל את השיק בחזרה, ומכך ניתן היה ללמוד כי מטרתו הייתה להבטיח עסקאות עתידיות נוספות על עסקת הפטיפונים.
מנגד, הנתבעת טענה כי בתום עסקת הפטיפונים פנתה אל התובע בדרישה לקבל בחזרה את צ'ק הבטחון, אך הושבה ריקם, ובחלוף זמן מה פרח העניין מזיכרונה ולכן לא דרשה את הצ'ק שוב. בנוסף נטען כי הצדדים הסכימו כי הצ'ק ישמש בטוחה לעסקות הפטיפונים, הא ותו לא. לאור זאת טענה הנתבעת כי המדובר היה בצ'ק מותנה, קרי, יפה אך ורק לעסקת הפטיפונים.
דיון והכרעה – התביעה התקבלה, צ'ק הבטחון הועבר לפירעון
בית המשפט האזין לעדויות הצדדים, סקר את הדין החל ונפנה ליתן את פסיקתו. בראשית הדברים, בית המשפט ציין כי במידה ומוסכם בין הצדדים כי צ'ק בטחון שניתן לנושה מותנה בתנאי כלשהו, הרי שעל החייב להוכיח קיומו של תנאי זה. שאם לא כן, הרי שהמחזיק בשטר (צ'ק הבטחון) רשאי להשתמש בו בסבירות. בנסיבות דנן, נקבע כי הנתבעת כשלה מלהוכיח כי הצ'ק ניתן על תנאי, קרי רק להבטחת עסקת הפטיפונים. נפסק כי העובדה שהצ'ק היה ריק מסכום ומתאריך פירעון מצביעה על כך שכלל הנראה מטרתו הייתה להבטיח עסקאות רבות ולא עסקה בודדת. יתרה מזו, בית המשפט מצא כי העובדה שהנתבעת לא עמדה על דעתה לקבל את צ'ק הבטחון לאחר עסקת הפטיפונים הייתה תמוהה ביותר בהנחה ותכליתו הייתה להבטיח עסקה זו בלבד. לאור העולה מן המקובץ, בית המשפט קיבל את התביעה.