דיני משפחה – עיקול כספי מזונות בידי צד ג'
מטרתם של תשלומי המזונות היא לאפשר לילדיהם של בני זוג שהתגרשו להמשיך ולהתקיים ברמת חיים הדומה לזו אשר הורגלו בה עובר לגירושין של הוריהם. לעיתים, כספי המזונות מצילים ילדים מרעב ומספקים להם קיום מינימאלי בכבוד. לאור תכליות אלו, לצד אחרות, בחר המחוקק להגן על כספי המזונות. סעיף 50 לחוק ההוצאה לפועל מונה מספר חלופות בנוגע לכספים שאין אפשרות לעקלם. חלופה מספר 2 עוסקת ב"מזונות המגיעים מן הצד השלישי לחייב על פי פסק-דין או על פי הסכם שאושר על ידי בית המשפט..." הפרשנות המקובלת לחלופה זו היא שקיימת מגבלה על עיקול חשבונו של החייב במזונות, כאשר מטרת המניעה היא, כאמור, להבטיח את תשלום המזונות. עם זאת, קיימת אופציה פרשנית נוספת אשר לפיה אין לעקל את חשבונו של מקבל המזונות שהגיעו מן הצד השלישי.
תיאור המקרה
לפנינו פרשה אשר נדונה בבית המשפט לענייני משפחה ובמסגרתה נדונה השאלה אשר הוצגה לעיל. מעשה שהיה כך היה: המבקשים בתיק זה הינם אם ובנה, כאשר חשבונו של הבן עוקל בידי צד ג'. לטענת האם, חשבונו של בנה הכיל כספים ששולמו לה כחלק מהסכם מזונות, ומשכך, חוק ההוצאה לפועל לא אפשר את עיקול החשבון בו הכספים היו מצויים. בהתאם לכך, ביקשו המבקשים לקבל פסק דין הצהרתי כי "הכספים בחשבון הינם כספי מזונות", בנוסף נתבקש בין המשפט להורות על עיכוב של "כל דיספוזיציה" בכספים דנן.
טענות הצדדים
המבקשים טענו כי מקורם של הכספים אשר היו מצויים בחשבונו של הבן היה בתשלומי המזונות שהועברו בידי בעלה לשעבר של המבקשת כחלק מהסכם. לאור זאת, ובהתאם לחקיקה שאוזכרה לעיל, המבקשים היו סבורים כי מן הראוי היה שהכספים דנן יוותרו בחזקתם וחשבונו של הבן לא יעוקל.
מנגד, המשיבים אשר הטילו את העיקולים על החשבון, לאחר שזכו בתיק הוצאה לפועל, טענו כי הכספים ששכנו בחשבון כללי לא היו כספי מזונות, ולמצער, היותם כספי מזונות מעולם לא הוכחה. יתרה מזאת, לשיטתם של המשיבים סעיף 50 לחוק ההוצאה לפועל התייחס לכספים המצויים בחשבונו של צד ג' החייב במזונות, בטרם שולמו למוטב. ולכן כספי המבקשים לא היו מוגנים לפי חוק ההוצאה לפועל, ולכן היה נכון לאפשר את עיקול החשבון.
דיון והכרעה – הבקשה נדחתה, החשבון עוקל
בית המשפט האזין לטענות הצדדים, בחן את נסיבות המקרה ונתן את פסיקתו. ניתן להקדים את המאוחר ולומר כי הבקשה נדחתה. צוין כי הפרשנות המקובלת של סעיף החוק הנדון היא שהוא יוצר מניעה מעיקול כספים בטרם הועברו לזכאי במזונות, וזאת על אף שהמחוקק שותק בעניין והדבר טרם נדון בבית המשפט. יתרה מזו, חוקים נוספים קובעים מגבלות על עיקול כספי מזונות לאחר שכבר שולמו (סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי וסעיף 8 לחוק הגנת השכר), אך מגבלה זו יפה לתקופה של 30 יום החל מיום התשלום, ולאחר מכן בטלה ומבוטלת. הודגש כי במקרה דנן, חלפה התקופה לעיל זמן רב בטרם הוטל העיקול. לא זו אף זו, בית המשפט קבע כי המבקשים כשלו להוכיח כי מקורם של הכספים בחשבון שעוקל היו כספי מזונות, ומשכך, אין נפקא מינה האם ניתן לעקל כספי מזונות לאחר שהועברו, אם לאו. יש לשים לב כי ניתן להבין בין השורות כי גם בהנחה והיה מדובר בכספי מזונות ניתן היה לעקלם, וודאי לאחר המתנה של 30 יום, וזאת לאור לשון החוק המפורשת לצד היקש מחקיקה נוספת.