זיכוי מעבירת גרימת מוות ברשלנות ואי הוכחת פגיעה בקשיש בעת נסיעת רוורס

על מנת להרשיע אדם בפלילים, התביעה צריכה להוכיח את עובדות כתב האישום מעל לכל ספק סביר - דרישה שלא התקיימה במקרה שיתואר להלן. הנאשם במקרה זה הועמד לדין בשל ביצוע עבירה של גרימת מוות ברשלנות תוך כדי נסיעה אחורנית.

יש לכם שאלה?

פורום כתב אישום

פורום רישום פלילי

פורום תאונות דרכים

בכתב האישום נטען כי כאשר הנאשם ביקש לצאת מהחנייה שליד מקום עבודתו, הוא החל לנסוע אחורנית כדי לעלות לכביש, ובזמן הנסיעה פגע בחלקו האחורי בהולך רגל בן 92. יודגש כי הולך הרגל נפל וכתוצאה מנפילה זו נפטר.

המחלוקת בין הצדדים

הסנגור כפר בחלק מעובדות כתב האישום. לדוגמא, הוא טען כי לא היה שום מגע בין הרכב בו נהג הנאשם והמנוח. לטענתו, המנוח אומנם מת כתוצאה מהנפילה אבל הנפילה לא נגרמה כתוצאה מפגיעת הרכב. בית המשפט קבע כי במקרה זה לא היו ראיות ישירות לכך שהרכב פגע במנוח, אלא מדובר היה בראיות נסיבתיות ובמחלוקות במסגרת הרפואה המשפטית, מהן כל צד ניסה להסיק מסקנות משלו.

עדויות התביעה

מטעם התביעה העיד מנהל המרכז לרפואה משפטית. העד ציין בחוות דעתו כי המוות של המנוח נגרם כתוצאה מנזקים חמורים למוח ושברים בגולגולת. נוסף לכך, נמצאו גם שברים בצלעותיו של המנוח. על פי חוות הדעת, נקבע כי המנוח נפגע מתאונת דרכים כהולך רגל, וכי ממצאי הנתיחה התיישבו עם הנסיבות. בית המשפט ציין כי לא ברור על מה הסתמך העד בקביעתו הראשונה כי המנוח נפגע מרכב, וזאת הייתה הסיבה שהפרקליטות שלחה למומחה בקשה להשלמת חוות דעת. בבקשה זו צוין בפני המומחה כי למשטרה לא הייתה ראיה ישירה שהמנוח נפגע, וקיימת גם אפשרות שהמנוח נפל בעצמו.

בחוות דעת משלימה, המומחה ציין כי בשל העובדה שהנתיחה בוצעה ארבעה שבועות לאחר האירוע, הרי שיש אפשרות שחלק מהחבלות התרפאו. יתר על כן, יש אפשרות כי השברים בצלעות נגרמו כתוצאה ממאמצי ההחייאה. לסיכום חוות הדעת המשלימה, המומחה ציין כי הנזקים שנגרמו למנוח התיישבו עם כך שהם נגרמו כתוצאה מהאצת הגוף ולא על ידי נפילה עצמית.

בית המשפט קבע כי לטעמו, ההגנה הצליחה לעורר ספק סביר בגרסתו של העד המומחה מטעם התביעה. במסגרת חקירתו הנגדית של המומחה, ההגנה הצליחה לעורר את האפשרות הסבירה שנפילתו של המנוח נגרמה מבלי שהוא נפגע על ידי הרכב כלל.

העדויות מטעם ההגנה

הנאשם הינו נשוי ואב לשלושה. לטענתו, לאחר שהתניע את הרכב, הוא המתין מספר דקות עד שהרכב יתחמם. כעבור זמן קצר, הוא התחיל בנסיעה אחורנית, "לאחר שניה אולי שתיים" הוא שמע צעקות ותכף עצר. לאחר שיצא מרכבו, ראה אדם ששכב על הרצפה במרחק של מטר וחצי מהאוטו. הנאשם ביקש מאדם נוסף שהיה שם להזמין אמבולנס, והוא אף נסע עם המנוח יחד לבית החולים. לטענת הנאשם, לאחר שהוא עצר הרכב היה במצב בו הוא בלט ב-20 ס"מ בלבד לתוך המדרכה, שרוחבה הינה 2 מטר.

מטעמו של הנאשם העידו שני מומחים. העד הראשון ציין כי מהעדויות עלה שלא הייתה כל פגיעה של המכונית במנוח, והנפילה ממנה נגרם מותו של המנוח הייתה נפילה עצמית. לטענתו, נפילות של אנשים קשישים נפוצות ביותר והן מהוות את הסיבה השניה בחשיבותה לנזק מוחי ואשפוז של קשישים בני 65 ומעלה. לטענת המומחה, כאשר בודקים את עברו של המנוח ותיקו הרפואי, רואים שהתקיימו רוב הקריטריונים לכך שהוא היה ב"סיכון גבוה לנפילה עצמית". מהתיק הרפואי עלה כי המנוח אושפז בעבר פעמים בשל נפילות, נפילות שגרמו לו לשברים. בית המשפט ציין כי עדות מומחה זה הותירה עליו רושם חיובי ומהימן, וזאת בשים לב לידע המקצועי אותו הפגין מומחה זה מעל דוכן העדים. כמו כן, בית המשפט קבע כי עדותו הייתה אמינה גם לאור העובדה שהעד מטעם התביעה היה סבור כי הנפילה נגרמה כתוצאה מ"תאוצה" שגרמה לחבלה בראשו של הנאשם. נקבע כי תאוצה זו הייתה יכולה להיות גם תולדה של החלקה מהירה.

המומחה הנוסף שהעיד מטעם ההגנה טען כי הפגיעה בראשו של המנוח התיישבה יותר עם נפילה לאחור מגובה עמידה. מומחה זה הוסיף וטען כי הוא לא מצא בספרות המקצועית כל תמיכה לכך שהשבר שהתגלה בראשו של המנוח היה יכול להיגרם כתוצאה מנפילה עם האצה.
 

הכרעת בית המשפט

בית המשפט קבע כי בשים לב לראיות הנסיבתיות ועדויות המומחים, התביעה לא הצליחה להוכיח בפניו את עובדות כתב האישום מעל לכל ספק סביר. לכן, בית המשפט קבע כי יש לזכות את הנאשם מחמת הספק.