לעתים אנו שומעים על מקרים בהם אדם מגיע לבית החולים על מנת לעבור טיפול או ניתוח כלשהו, אך בפועל עקב התרשלות הצוות הרפואי או המנהלי האדם עובר טיפול אחר. במקרים אלו בתי המשפט בישראל הכירו בתביעות הנשענות על טענת הפגיעה באוטונומיה של האדם. הפרשה הנדונה עוסקת בתביעה מעין זו.
יש לכם שאלה?
העובדות
התובעת רצתה לעבור אצל הנתבעת ניתוח לייזר להסרת המשקפיים, כאשר הוצגו בפניה שני סוגי ניתוחים: ניתוח רגיל בעלות של 8,100 שקלים וניתוח מיוחד אשר עלותו יקרה יותר ב-2,400 שקלים. הניתוח היקר הצריך בדיקה נוספת מעבר לבדיקות הרגילות (בדיקת זיאופטיקס). התובעת רצתה לעבור את הניתוח היקר יותר, ואף שילמה על כך, אך בפועל לא עברה את הבדיקה המיוחדת הנדרשת והיא נותחה בניתוח רגיל. התובעת ציינה כי לא ידעה שהיה עליה לעבור את הבדיקה המיוחדת וכי גילתה רק כחלוף שבוע מעת שבוצע בה הניתוח על כך שעברה את הניתוח הרגיל.
הנתבעת טענה כי היה על התובעת לדאוג לעבור את הבדיקה המיוחדת. שכן, הרופא המנתח הבהיר לה ולשאר המועמדים הפוטנציאלים לניתוח כי הבדיקה הכרחית על מנת לעבור את הניתוח היקר. מנגד, הרופא המנתח העיד בבית המשפט כי התובעת לא הייתה חייבת לעבור את הבדיקה הנוספת עקב מידת המשקפיים שלה.
ההכרעה
השופט ציין כי "החובה לוודא כי מטופל אשר בחר בניתוח המורכב יותר יהיה מודע לצורך לעבור את בדיקת הזיאופטיקס, ואף יעבור אותה לפני ביצוע הניתוח, מוטלת על הנתבעת ולא על המטופל". בית המשפט הכריע כי מעת שהתובעת ציינה בפני פקידות המרפאה שברצונה לעבור את הניתוח היקר יותר, ואף שילמה להן עבור ניתוח זה, היה על הנתבעת לוודא כי הראשונה הייתה מודעת לכך שעליה לעבור את הבדיקה המיוחדת. בית המשפט קבע כי הפקידות התרשלו כאשר גבו מהתובעת את סכום הכסף עבור הניתוח היקר אך לא בדקו שעברה את הבדיקה המיוחדת. כמו כן, בית המשפט הכריע כי גם המנתח התרשל משום שלא בדק איזה ניתוח ביקשה התובעת לעבור.
עקב ההתרשלויות האמורות, בית המשפט הכריע כי הנתבעת הפרה את ההסכם שנערך עם התובעת, וכי כתוצאה מכך נגרם לתובעת נזק בדמות של פגיעה באוטונומיה. לעניין הפגיעה באוטונומיה, הודגש שלכל אדם זכות יסודית לאוטונומיה, אשר הוכרה כזכות של כל פרט להחליט על פעילותיו ומאווייו בהתאם לרצונו. לאור האמור, בית המשפט פסק לטובתה של התובעת פיצוי על סך 17,800 שקלים ו-1,000 שקלים נוספים עבור הוצאות המשפט שלה.