אזרח אשר זכה בפסק דין אזרחי, יכול במידת הצורך לפנות אל לשכת ההוצאה לפועל במטרה לנסות ולקבל את פירות זכייתו. תכלית דיני ההוצאה לפועל כפי שעולה מחוק ההוצאה לפועל היא לפשט הליכי גבייה ולהקל על הזוכה. אחת מסמכויותיה של לשכת ההוצאה לפועל היא למנות כונס נכסים לנכסיו של חייב. תפקידו של הכונס, במרבית המקרים, הוא למכור את הנכס ולהעביר לזוכה את הכסף בו זכה בפסק הדין לטובתו.
יש לך שאלה?
לפנינו ערעור על החלטת ראש לשכת ההוצאה לפועל בהרצליה, אשר נדון בבית המשפט לענייני משפחה. בראשית הפרשה נתגלע סכסוך רכושי בין אח ואחות. האחות המערערת זכתה בפסק דין אשר חייב את אחיה לשלם לה כ-900,000 ₪, אך לאור מצבו הפיננסי העגום של האח, ההוצאה לפועל חייבה את האחרון להעביר סכום של 200 ₪ בחודש לידי האחות. לאור זאת, המערערת הפעילה הליכי הוצאה פועל נוספים והטילה עיקול על שטח אשר היה מצוי בבעלות משותפת לה ולאחיה דנן. המערערת הגישה בקשה למינוי כונס נכסים במטרה למכור את הנכס לעיל, בקשה שמלכתחילה אושרה, אך לאחר מכן בוטלה. נטען שסיבת הביטול הייתה החלטתו של ראש ההוצאה לפועל, אשר טען כי מאחר והצדדים אחים, הרי שהיה נכון להגיש תביעה לפירוק שיתוף, ולאחר מכן להיפרע מחלקו של האח בנכס. המערערת התנגדה לפתרון זה, ועל כך הערעור דנן.
טענות הצדדים
המערערת טענה כי תפקידה של לשכת ההוצאה לפועל היא לסייע לזוכה בפסק דין לממש את זכייתו, ואילו החלטתו של ראש ההוצאה לפועללא רק שלא סייעה בידה, אלא אף הקשתה עליה לגבות את זכייתה. נטען כי פעולה כזו מנוגדת לתכליתו של חוק ההוצאה לפועל, ומשכך, דינה היה להתבטל. בנוסף, לפי טענת המערערת, עובדת היות הצדדים בני משפחה לא הייתה רלוונטית להחלטת ראש ההוצאה לפועל.
מנגד, המשיב, האח החייב, טען כי חובה של המערערת אליו היה גדול בהרבה מהחוב אותו ביקשה האחרונה לגבות באמצעות ההוצאה לפועל, וכי הצוואה אשר יצרה את חובו למערערת הייתה פגומה. אי לכך, המשיב טען כי נכון היה להותיר את החלטתו של ראש לשכת ההוצאה לפועל על כנה.
קבלת הערעור ומינוי כונס נכסים
בפתח הדיון צוין כי טענותיו של המשיב בנוגע לצוואה או לגובה חובה של אחותו, מקומן היה בהליך ערעור על פסק הדין המהותי ולא בהליך זה. בהקשר זה אף צוין כי לא היה ניתן לקזז חוב שנוי במחלוקת עם חוב חלוט, ומשכך, גם בהנחה שהמערערת אכן הייתה חייבת כספים למשיב, הרי שלא היה בכך בכדי לשנות את הליכי הוצאה לפועל נשוא תיק זה.
לאחר מכן, השופט פנה לדון בהחלטת ראש לשכת ההוצאה לפועל. נקבע כי החלטתו כלל לא נומקה, ולא ברור היה מדוע עובדת היותם של הצדדים אחים הובילה את הפקיד להחליט כפי שהחליט. יתרה מזאת, נפסק כי החלטתו של הפקיד חתרה תחת אושיות דיני ההוצאה לפועל – הקלה עם הנושה וייעול ההליכים, וזאת משום שהמתווה שהוצע על ידו – תביעה לפירוק שיתוף, הייתה עולה ממון רב וגורמת עיכוב משמעותי למערערת. הודגש כי הפתרון הנכון – מינוי כונס נכסים לנכס המשותף, היה הדרך הנכונה לפעול. משכך, בית המשפט פסק שהיה על ההוצאה לפעול לעשות כן ולמנות כונס נכים במטרה למכור את הנכס המשותף, ובכך לסייע למערערת לממש את זכייתה.
