סעיף 77א לחוק בתי המשפט מאפשר לבעל דין להגיש בקשה לפסלות שופט או שופטים היושבים בדין ובכוחם להכריע בעניינו של אותו בעל דין. מובן כי בקשה זו יכולה להתקבל רק בהתקיימם של מצבים מסוימים. בכדי להביא לפסילתו של שופט יש להצביע על חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט נשוא הבקשה. לצד זאת, יש לשקול גם את מראית פני הצדק עת דנים בבקשה לפסלות שופט. אולם, אין לייחס למראית עין זו משקל רב מדי. גם לקיחת צד בידי השופט, ולו למראית עין, עשויה להוביל לפסילתו. 

 

יש לכם שאלה?

פורום תביעה אזרחית

פורום גישור ובוררות

פורום תאונות דרכים


להלן דיון בבקשה לפסלות שופט אשר הוגשה על ידי שתי חברות ביטוח שנתבעו בהליך אזרחי, במסגרתו נדרשו לשלם פיצויים עקב נזקים שנגרמו לכאורה לתובעת כתוצאה מתאונת דרכים. במהלך קדם המשפט סיפר השופט לצדדים על מתווה פשרה שהוצע לבעלי דין במקרה דומה בידי שופטת פלונית. במסגרת אותה הצעה ייעצה השופטת לתובעת בפרשה האחרת לקבל את הפשרה במטרה שלא לעבור חקירה נגדית, וזאת משום היותה עורכת דין אשר הייתה עלולה להיתפס כדוברת שקר.

 

רקע


כתוצאה מהסיפור דנן, אותו השופט סיפר לבעלי הדין במקרה זה, התובעת הנוכחית, עורכת דין במקצועה, החליטה להיעתר להסכם הפשרה. לאחר זמן מה בית המשפט העניק לפשרה זו תוקף של פסק דין. אלא שבמסגרת סעיף 1 לפסק הדין השתמש השופט במילים "כיוונתי לדעת גדולים" והנתבעות פירשו את אמירתו זו ככזו המתייחסת לעורך דינה של התובעת. כתוצאה מכך, הוגשה בקשה לפסלות שופט בעילה של חשש ממשי למשוא פנים, וזאת משום שנטען כי השופט העריך יותר את פרקליטה של התובעת ופחות את בא כוחן של הנתבעות.


החלטה


בפתח הדיון, השופט שדן בבקשה הדגיש והבהיר כי הביטוי "כיוונתי לדעת גדולים" התייחס לשופטת אשר הציעה פשרה לבעלי דין אחרים – חלק מן הסיפור שסיפר השופט בהליך נשוא חיבור זה לבעלי הדין בהליך דנן. אך למען הסר ספק, צוין כי בית המשפט ידון באמירה כאילו אכן נאמרה בהתייחס לבא כוחה של התובעת.


השופט ציטט פסיקות קודמות אשר קבעו כי לא ניתן היה לראות בהבעת דעה של בית המשפט על באי כוחם של הצדדים, שניהם או אחד מהם, כסיבה להיווצרות חשש כלשהי למשוא פנים, לבטח לא חשש ממשי. צוין כי הגשת בקשה זו הייתה נסיון עקר להטיל מורא על בית המשפט, הא ותו לא. יתרה מזאת, השופט מצא כי הבקשה לפסלות הוגשה בשיהוי רב מאוד לאחר שנכתבו הדברים, עובדה שרק חזקה את הסברה כי דובר בבקשת סרק אשר תכליתה הייתה לעכב ולהקשות את הדיון המשפטי. אי לכך הבקשה נדחתה, והוטל על המבקשות צו הוצאות על סך 10,000 ₪, וזאת משום הנזק והסרבול שיצר הליך הסרק אותו יזמו.