סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) מאפשר לבית המשפט להורות על החזקת נאשם בפלילים במעצר עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו. פרק הזמן המירבי אשר במהלכו ניתן להחזיק אדם במעצר עד תום ההליכים הינו 9 חודשים.
יש לכם שאלה?
על מנת שבית המשפט יורה לעצור אדם עד תום ההליכים דרושים מספר תנאים: ראשית, דרושות "ראיות לכאורה" – ראיות אשר במידה ויוכחו כמהימנות, יספיקו בכדי להרשיע את הנאשם. שנית, דרושה עילת מעצר, כאשר ניתן למנות מספר חלופות אשר יכולות ללמד כי קיימת עילת מעצר, מסוכנות – הנאשם מסוכן לבטחון הציבור או לשלומו; חשש לשיבוש הליכי משפט, הנאשם עלול להימלט מהדין, להשפיע על עדים, להעלים ראיות וכדומה; אי מתן ערובה או הפרת תנאי מעצר, באם הנאשם שוחרר בערבות, אך ערבות זו לא שולמה או במידה והנאשם הפר את תנאי השחרור בערבות, הרי שהוא עלול להישלח למעצר עד תום ההליכים. שלישית, ניתן לשלוח למעצר עד תום ההליכים רק נאשם אשר מיוצג על ידי ערוך דין, או נאשם שויתר על הזכות לייצוג.
תיאור המקרה
להלן דיון בהחלטה שניתנה בעקבות בקשה למעצר עד תום ההליכים כנגד נאשם בעבירות תעבורה. יש לשים לב, כי העבירות אותן ביצע הנאשם לכאורה – נהיגה בפסילת רשיון וללא ביטוח אינן מן החמורות אשר מצויות בספר החוקים. כמו כן מדובר היה בנאשם מבוגר, בן 71 בעת ביצוע העבירות. חרף כך, בית המשפט החליט להורות על מעצרו של האיש עד תום ההליכים.
דיון והכרעה – מעצר עד תום ההליכים
בית המשפט בחן את חומר הראיות, התרשם מן הנאשם ומסר את פסיקתו. ראשית, בית המשפט קבע כי התקיימו ראיות לכאורה, וזאת משום שהנאשם עצמו הודה כי נהג בפסילה. יתרה מזאת, דוחות פעולה של השוטרים אשר עצרו את הנאשם לימדו כי הנאשם נהג ברכב בעת שהיה מצוי בפסילת רשיון. לא זו אף זו, מעיון בפרוטוקול של דיון אחר ניתן היה ללמוד כי הנאשם נכח באולם בית המשפט בעת שהוטלה עליו פסילת רשיון למשך 8 חודשים. אי לכך, הוכח אפוא כי הנאשם ידע שנהג בפסילת רשיון ואף הודה בכך בעצמו.
באשר לעילת המעצר, בית המשפט מצא כי היה לנאשם עבר פלילי עשיר במיוחד, בעיקר בתחום התעבורה, תחום בו צבר האחרון כ-89 הרשעות קודמות. יתרה מזאת, הנאשם הורשע בעבר, ולא פעם אחת בלבד, בנהיגה תחת פסילת רשיון. בית המשפט ציין כי הנאשם ראה בהחלטות שיפוטיות כהמלצה בלבד – "ברצותו מקיימן וברצותו יפר אותן" ובעשותו כן, הפגין זלזול במערכת החוק והמשפט. הנה כי כן, בית המשפט קבע כי הנאשם מסוכן לציבור, וזאת משום שקיים חשש סביר כי ישוב ויבצע את אותן העבירות (נהיגה בפסילה). לפיכך, בית המשפט הורה על מעצרו של הנאשם עד תום ההלכים כנגדו.
נוסף על כך, בית המשפט אף דחה את המלצת שירות המבחן, אשר היה סבור כי היה רצוי לשלוח את הנאשם למעצר בית בלבד. בהקשר זה, בית המשפט הדגיש כי הנאשם הוכיח פעמים רבות שאין לתת בו אמון, ומשכך, לא הייתה בנמצא חלופת מעצר אשר יכולה הייתה לאיין את מסוכנתו של האחרון.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
