סכסוכים רבים פורצים במקומות עבודה בשל קביעת תנאי עבודה שונים לעובדים בעלי מאפיינים דומים. כלומר, לעובדים בעלי תואר אקדמאי, או כאלו שעובדים מספר זהה של שעות ומבצעים פעולות דומות. במקרים אלו, המעסיק עלול למצוא עצמו נתבע על ידי מי מעובדיו בתביעה להשוואת התנאים. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא.

 

יש לך שאלה?

פורום שוויון הזדמנויות בעבודה

פורום חוזה עבודה

פורום זכויות עובדים

פורום זכויות וחובות מעסיקים

פורום בית דין לעבודה


במקרה זה, הוגש לבית הדין הארצי לעבודה ערעור על החלטת בית הדין האזורי, במסגרתה נדחתה תביעת המערערים לקבלת זכויות שהוענקו לאקדמאים ברשות שדות התעופה. כלומר, להשוות את תנאי העסקתם לאלה של המהנדסים, הטכנאים וההנדסאים ברשות.

 

רקע


על פי עובדות הערעור, המערערים היו 20 פקחי טיסה שהועסקו ברשות שדות התעופה. הם היו בעלי תואר אקדמאי במדעי החברה והרוח ודורגו בדירוג מקצועי ואישי במסגרת תפקידם. הדירוג המקצועי שנקרא "דירוג תעופתי" נקבע על סמך ההשכלה האקדמאית. באשר לדירוג האישי, בחלק מהמקרים הוא היה זהה לדירוג התפקיד המקצועי ובחלק מהמקרים לא. למשל, חלק מפקחי הטיסה שהועסקו לצד המערערים ולא היו בעלי תואר אקדמאי, דורגו בדירוג תפקיד תעופתי ודירוג אישי תעופתי.

 

במהלך השנים, נקבעו הסדרי דירוג שונים. בהסכם שנחתם בשנת 1987, הוגדרו שני סוגי עובדים שדורגו בדירוג שווה ערך להנדסאים וטכנאים. הסוג הראשון היה עובדים במשרה תקנית שהיו בעלי תואר אקדמאי בתחום המקצועי של המשרה. הסוג השני היה עובדים במשרה תקנית בעלי תואר אקדמאי, בתפקיד של ראש מחלקה ומעלה. המערערים במקרה דנן דורגו בדירוג אישי עוד טרם שנת 1987 וההסכם שנחתם באותה שנה לא חל עליהם. זאת מאחר ומשרתם לא חייבה תואר אקדמאי ואף אחד מהם לא היה בתפקיד של ראש מחלקה ומעלה. אולם, לטענתם, הם היו זכאים לזכויות ולתנאי העבודה כשל העובדים שדורגו בדירוג שנקבע בשנת 1987.


המערערים טענו שאי החלת תנאי עבודה שווים עלתה לכדי הפליה פסולה בינם לבין עובדים אחרים ברשות בעלי תואר אקדמאי.
מצד שני, הרשות טענה שעצם הדירוג של העובד לא הקנה לאחרון זכויות כלשהן, אלא אם הן עוגנו בהסכם קיבוצי שחל במקום העבודה. למשל, הסכם 1987. לשיטת הרשות, מאחר שהסכם זה לא חל על המערערים, לא קמה להם זכות לזכויות שעוגנו בו.


דחיית טענת הפליה


בפתח הדיון, השופט אדלר ציין שהצדדים לא היו חלוקים על כך שתפקידם של המערערים כפקחים לא חייב תואר אקדמאי מקצועי ואף אחד מהם לא שימש כראש מחלקה ומעבר. כלומר, לא הייתה מחלוקת שהוראות הסכם 1987 לא חלו על המערערים ולכן הם לא היו זכאים לדירוג שנקבע בו. השופט קבע שהדירוג שנקבע בהסכם 1987 הוענק על פי קריטריון מקצועי לגיטימי. קרי, השכלה רלוונטית לתפקיד. זאת מאחר ותפקידם של המערערים לא חייב השכלה רלוונטית, ולכן לא היה באי החלת תנאי הדירוג הפליה אסורה. כלומר, השופט פסק שהיה מדובר בהבחנה רלוונטית, לגיטימית וראויה שלא עלתה לכדי הפליה.


כמו כן, נקבע שבעצם דירוג העובד לא היה בכדי ליצור או להקנות זכויות כלכליות. שכן, אלו נוצרו מכוח ההסכם שנחתם בין הרשות לארגון העובדים וחל על קבוצה מסוימת של אנשים. לפיכך, גם אם המערערים היו זכאים לקבל דירוג זהה, לא היה בכך על מנת להעניק להם זכויות כלכליות, מבלי שתנאים אלו עוגנו במפורש בהסכם מחייב. בסופו של דבר, הערעור נדחה.