כאשר חברת הביטוח נושאת בתגמולי הביטוח להם זכאי המבוטח, זכויות המבוטח עוברות לידיה, והיא "נכנסת בנעליו". כך, במידה ויימצא כי צד שלישי הוא שהיה אחראי, במעשה או במחדל, להתרחשות האירוע המזיק, חברת הביטוח תהיה בעלת הזכות לתבוע אותו בגין הנזק שנגרם לה בכך ששילמה למבוטח את דמי הביטוח. 


תביעה מסוג זה, אשר המקרה שלפנינו מהווה דוגמא לה, מכונה 'תביעת תחלוף', והזכות שמקימה אותה מעוגנת בחוק חוזה הביטוח.


יש לכם שאלה?
פורום תביעות ביטוח
פורום תאונות דרכים
פורום נזיקין


התובעת, הראל חברה לביטוח בע"מ, הגישה תביעת תחלוף כנגד הנתבעים, בהתאם לחוק חוזה הביטוח. התובעת טענה כי משאית של הנתבעים פגעה ברכב שהתובעת ביטחה.

 

לפי הגרסה העובדתית אשר התובעת הציגה, המשאית נסעה ברוורס ופגעה ברכב אשר היה מאחוריה, תוך התעלמות מצפירות האזהרה שלו. בגין הנזקים אשר נגרמו לרכב, התובעת פיצתה את בעלת הרכב המבוטחת בסכום של כ-20,812 ₪, ובמסגרת תביעה זו דרשה לקבל החזר על הכספים ששילמה.


מנגד, הנתבעים טענו כי התאונה התרחשה משום שנהגת הרכב המבוטח, אשר נסעה מאחורי המשאית, לא שמרה על מרחק בטיחות, ולכן לא הספיקה לבלום את רכבה, והתנגשה במשאית מאחור. מכיוון שכך, הנתבעים טענו כי נהגת הרכב הייתה אחראית לתאונה, ולכן לא היה עליהם לפצות את התובעת.


הכרעת בית המשפט


לאחר שמיעת העדויות ובחינת הראיות, השופטת החליטה לקבל את התביעה. השופטת התרשמה שעדותה של נהגת הרכב הייתה אמיתית ואמינה. השופטת ציינה כי היה ניכר לאורך עדותה כי המקרה עורר בה כעס על הנתבעים, דבר אשר עלה בקנה אחד עם גרסתה, שכן אם גרסת הנתבעים הייתה הנכונה, כעסה היה בעיקר עצמי.


כמו כן, השופטת התרשמה לחיוב גם מעדותו של סוכן הביטוח של התובעת, אשר שוחח עם נהגת הרכב לאחר התאונה, ותמך בגרסתה העובדתית. השופטת ציינה כי בניגוד לנתבעים, אשר כתוצאה מהתביעה היו יכולים להיות מחויבים בכלל הנזק שנגרם, הן לנהגת הרכב והן לסוכן הביטוח לא היה אינטרס מובהק בתביעה. לעומת זאת, השופטת גרסה כי עדויות הנתבעים היו מתחמקות וסותרות.


מכיוון שכך, השופטת קיבלה את הגרסא העובדתית של התובעת, לפיה המשאית היא שפגעה ברכב, ולא להיפך. השופטת חייבה את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את מלוא סכום התביעה, בנוסף לתשלום שכר טרחת עורך דין.