אחד מהשיקולים בגזירת העונש של נאשם שהורשע בעבירות תעבורה הוא הישנות העבירות. בנוסף, בעבירות תעבורה קיים מדרג של חומרה, וככל שהעבירה יותר חמורה, כך גם העונש בצידה. משכך, כאשר הנאשם מורשע בעבירת תעבורה אותה הוא ביצע מספר פעמים, ובמעשיו הוא הווה סכנה ליתר משתמשי הכביש, בית המשפט יטה להשית עליו עונש חמור בדמות מאסר בפועל. זאת גם אם מדובר באדם נורמטיבי, ללא עבר פלילי נוסף. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא.

 

יש לך שאלה?

פורום תעבורה

פורום רישום פלילי

פורום מעצר

פורום פלילי

 

במקרה דנן, נגזר דינו של נאשם שהורשע בביצוע עבירות של נהיגה ללא רישיון וביטוח, נהיגה ברשלנות, גרימת נזק, סטייה מנתיב נסיעה ועוד. על פי הנטען בכתב האישום, הנאשם, רווק בן 20, עלה לארץ בשנת 1995. הוא גויס לצבא ובעת הדיון בעניינו, שירת כלוחם. זאת לאחר שסיים 12 שנות לימוד. ביום 22.11.05, הוא נתפס נוהג ברכב ללא רישיון וללא ביטוח. אולם, זו לא הייתה הפעם היחידה בה הנאשם נתפס בקלקלתו. שכן, גם ביום 30.06.06 הוא נתפס נוהג ברכב ללא רישיון תקף. זאת ועוד, כעבור שנה, ביום 20.07.07, הנאשם נתפס בפעם השלישית כשהוא נוהג ברכב ללא ביטוח תקף ורישיון. בנוסף, במהלך נסיעה זו הוא סטה מנתיב נסיעתו, התנגש בגדר וגרם נזק לרכבו. לאחר שהנאשם הודה בעבירות שיוחסו לו, הוא הורשע בבית המשפט. משכך, נשמעו הטיעונים לעונש ונגזר דינו.


גזר הדין


בפתח הדיון, השופט ציין ששירות המבחן המליץ על ענישה מותנת של הנאשם. לחלופין, הומלץ על המרת המאסר בפועל בעבודות שירות. אולם, השופט פסק שלא היה מקום לקבל המלצות אלו. זאת מאחר ומעשיו של הנאשם הפגינו זלזול בוטה בחוק ובחיי הציבור. שכן, הוא נטל לידו את ההגה מספר פעמים, למרות שידע שאינו מורשה וכשיר לנהיגה. השופט הדגיש שמעשיו של הנאשם היו עלולים לגרום לתוצאות קשות, לרבות אובדן חיים, ולכן היה ראוי לראות אותם בחומרה יתרה ולהילחם בהם באמצעות עונשים מרתיעים.

 

לפסיקתו, ענישה קלה של הנאשם הייתה עלולה לשדר מסר סלחני כלפי מעשיו, מבלי להרתיע את הציבור ואת האחרון מפני ביצוע חוזר של עבירות אלו. לא זו אף זו, הרי שלחובת הנאשם נזקפה הרשעה קודמת בעבירה של נהיגה ללא רישיון, שבוצעה במהלך שנת 2003. למרות הרשעה זו והעונשים שהוטלו במסגרתה, הנאשם לא חדל מביצוע העבירות. לפיכך, היה ראוי להחמיר עמו. כנגד שיקולי החומרא, נסיבות חייו האישיות של הנאשם הטו את הכף לטובת הקלה בעונשו. אולם, השופט ציין שבכך לא היה די. כלומר, נסיבותיו האישיות של הנאשם לא היו יכולות לעמוד כנגד מעשיו החמורים והסיכון שנשקף מהם ליתר הציבור. משכך, הוחלט שהאינטרס הציבורי חייב ענישה חמורה ודחייה של המלצות שירות המבחן.


בסופו של יום, השופט גזר על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 3 חודשים ומאסר על תנאי לתקופה זהה. בנוסף, הוטלה על הנאשם פסילה בפועל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים לצד שנים עשר חודשי פסילה על תנאי.