בכל הליך משפטי, פלילי ואזרחי כאחד, קיימים סדרי דין לפיהם הצדדים להליך צריכים לנהוג. סדרי דין אלו מחייבים אף את בית המשפט. אי עמידה על הנקבע בסדרי הדין עלולה להביא להפסד של צד בהליך משפטי רק עקב אי קיום התנאים הפרוצדוראליים, וללא כמעט חשיבות להיותו של הצד צודק. במקרים חריגים, כבפרשה הנדונה, בית המשפט מגמיש את הכללים על מנת למצוא את הצדק הראוי בעיניו.
יש לך שאלה?
במקרה זה, הנתבעת ואחותה, אם התובע, ירשו יחדיו את הבית של אמן המנוחה בחולון, כאשר כל אחות ירשה מחצית הדירה. על פי כתב התביעה, בין התובע לנתבעת נחתמו שני זכרוני דברים, לפיהם הנתבעת התחייבה למכור לו את חלקה בבית. כפי שנטען, לאחר כל הסכם הנתבעת התחמקה מחתימה על חוזה מכר. לפיכך, החליט התובע להגיש תביעה זו, בה ביקש לאכוף את ההסכם ו/או לקבל פיצוי מוסכם בגין הפרתו. בין לבין, ניתן פסק דין בהיעדר הגנה מצד הנתבעת ולרעתה.
טענות הנתבעת
בהליך זה ביקשה הנתבעת, בפעם השלישית במספר, לבטל את פסק הדין שנפסק כנגדה ולעכב את הליכי ההוצאה לפועל שהחלו בעניינה. לעניין זה, בעלה של הנתבעת טען כי היה בסכסוך חמור עם אשתו עת הוגשה כנגדה תביעה זו, וכי עקב הסכסוך החליט לא למסור לה את כתב התביעה.
ההכרעה
בית המשפט התחיל את דבריו בטענה כי "אם אכן נכונים דברי המבקשת ובעלה, כי אז ביטול פסק הדין מחויב מחובת הצדק, ואין מדובר בביטול בתוקף שיקול דעתו של בית המשפט".
הנתבעת הגישה שתי בקשות לביטול פסק הדין כנגדה, ובית המשפט הסכים עם הרשם שדחה את בקשותיה, באומרו שהנתבעת "מטרידה באופן הגשת בקשותיה" וכי היא "עושה פחות או יותר כל טעות דיונית אפשרית". עם זאת, בית המשפט בהליך זה קבע כי העובדה שלנתבעת היו רצף טעויות פרוצדוראליות אשר נבעו בעיקר מהיעדר ייצוג משפטי, לא הצריכו את הענשתה. שכן, עונש זה נתפס כלא סביר או מידתי, לפסיקת בית המשפט.
התנגשות בין זכויות
בית המשפט קבע שבעניין הנדון עמדו שתי זכויות שהתנגשו זו בזו. מחד, זכותו של בעל הדין לסופיות הדיון, ומאידך, זכותו של בעל דין להישמע בבית המשפט. בלשון בית המשפט: "דומני כי לא אטעה אם אקבע כי הזכות לסופיות הדיונים נוגעת יותר לנוחותו של בעל דין, בעוד שהזכות להישמע בבית המשפט הינה זכות בסיסית, מהותית ועקרונית העומדת בבסיס שיטת המשפט בישראל, ומשכך יש לייחס לה חשיבות יתר...". עם זאת, הודגשש כי אין באמרה זו על מנת להתעלם מסדרי הדין המהווים אבן יסוד לשיטה משפטית.
בית המשפט קבע כי בפרשה זו תחושת הצדק הייתה חזקה מאוד, עד כדי חריגה מהכללים. זאת משום שבמקרה זה התובע טען כי נכס המקרקעין לא הועבר אליו, למרות שבפועל מסר לנתבעת רק 2,000 שקלים מערך הדירה - סכום אשר ודאי לא עלה בקנה אחד עם מחיר הנכס. למרות זאת, נטען כי "חומד המשיב את הממכר, בלא שיכבד את התחייבותו הוא, ובלא שישלם את תמורתו, עובדה שאיננה עומדת בדרכו ואינה מפריעה לו לפעול במסגרת לשכת ההוצאה לפועל למימוש 'זכותו' על פי פסק דין שניתן בהיעדר הגנה, כאשר הן מתצהיר המבקשת והן מתצהיר בעלה עולה כי כתב התביעה לא הומצא מעולם כדין".
לפיכך, בית המשפט נענה לבקשתה של הנתבעת (המבקשת בהליך זה) וביטל את פסק הדין שניתן בהיעדר ההגנה. לאור כך, בית המשפט גם עיכב כנגד הנתבעת את כל ההליכים שנפתחו כנגדה בהוצאה לפועל.
