עובדים בשירות המדינה נהנים לרוב מתנאי עבודה משופרים בתחומים שונים. למשל, מתן מענקים למימון לימודים אקדמאיים וקורסים מקצועיים. עם זאת, הטבות אלו ניתנות בתמורה להתחייבויות שונות מצד העובדים, בתחומים שונים. לדוגמא, ראה המקרה להלן.


יש לך שאלה?
פורום זכויות עובדים
פורום זכויות וחובות מעסיקים
פורום בית דין לעבודה

 

במקרה זה, הוגש לבית הדין הארצי לעבודה ערעור של עובד שחויב להשיב למדינה את מענק ההשתלמות ששולם לו במסגרת עבודתו בסקטור הציבורי. על פי עובדות המקרה, המערער עבד כמפקח מס הכנסה החל משנת 1990. במהלך שנות עבודתו, הוא הגיש שלוש בקשות למענקי השתלמות – תשלום שכר לימוד והוצאות נסיעה. הבקשות אושרו לאחר שהמערער התחייב להמשיך לעבוד בשירות המדינה לאחר תום ההשתלמות וכן להשיב את המענק במקרה שיעזוב את עבודתו. לחלופין, המערער התחייב להשיב את הסכום במקרה שיפסיק את ההשתלמות לפני סיומה.

 

בשנת 1998, המערער נפגע בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה. בעקבות התאונה, אושרה למערער תקופת אי כושר בה הוא הפסיק גם את לימודיו. זמן מה לאחר התאונה, המערער הגיש בקשה לאישור חופשה ללא תשלום, שאושרה ולאחר מכן אושרה אף הארכתה. בפעם השלישית שהמערער הגיש בקשה זו, בקשתו נדחתה. בעקבות זאת, הוא הודיע על התפטרותו. לאחר מכן, הוא התבקש להשיב את מענקי ההשתלמות שקיבל. משלא נענה לדרישה, המדינה הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. כאמור, תביעה זו התקבלה ולכן הוגש הערעור דנן.


טיעוני הצדדים


לטענת המערער, כל אחד מהמענקים היה עבור השתלמות בקורסים נפרדים, שהקנו ידע שונה. קרי, היה מדובר בשלוש בקשות נפרדות שנדונו ואשרו בנפרד. לפיכך, סכום המענק ששולם למערער בעד כל השתלמות היה נמוך מסכום המענק הכרוך בהתחייבות להשבה, כפי שנקבע בהוראות התקשי"ר. בנוסף, נטען שמעולם לא נאמר למערער שהוא יידרש להשיב את סכום המענק וגם אם כן, הרי שהסכום היה נמוך מהאמור בתביעה.


מנגד, המדינה ביקשה להותיר את פסק הדין של בית הדין האזורי על כנו. לשיטתה, הוראות התקשי"ר חייבו את המערער בהשבת מענקי ההשתלמות ששולמו לו במידה שיעזוב עבודתו, והדבר נאמר במפורש בטופס המענק. כלומר, המערער היה מודע לתנאי זה.


הכרעה


לאחר בחינת כל החומר שבתיק ושמיעת טיעוני הצדדים, הוחלט על דחיית הערעור. נקבע שפסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה התבסס על ממצאים עובדתיים מהימנים. בנוסף, נפסק שהמסקנות המשפטיות אליהן בית הדין האזורי הגיע היו נכונות, והתבססו על החוק והוראות התקשי"ר הרלוונטיות. לפיכך, לא נמצא טעם משפטי שהצדיק התערבות של ערכאת הערעור.


מעבר לנדרש, בית הדין הארצי פסק שמטופס בקשת המענק עליו המערער חתם, עלה שהיה מדובר במספר קורסים שהיו שלובים זה בזה. על כן, ניתן היה לראותם כפעולת הדרכה אחת, חרף העובדה שבכל שנה ניתן אישור חדש למענק. כמו כן, נקבע שעילת ההשבה של המענק נולדה לאחר שהמערער הפר את התחייבותו והפסיק את לימודיו בעקבות תאונת העבודה. יתרה מזאת, נקבע שהסכומים אותם המערער נדרש להשיב היו נכונים ושיקפו את גובה המענק שניתן לו בפועל. בסופו של דבר, הערעור נדחה והמערער חויב להשיב למדינה את המענקים.