לעיתים, מוגשות לבתי המשפט תובענות למתן סעד הצהרתי. למעשה, סעד זה הוא הצהרה מטעם בית המשפט אודות המצב המשפטי של הצדדים. כלומר, הזכויות והחובות של אחד מהם, או שניהם. הצהרה זו הינה מחייבת ועל הצדדים לפעול על פיה, בדיוק כמו כל החלטה משפטית אחרת. עם זאת, חשוב להבהיר שהסעד ההצהרתי אינו כולל צו "עשה" או "על תעשה" ולכן, לא ניתן לשנות את זכויות וחובות הצדדים בעקבותיו.
יש לך שאלה?
אחד מהמקרים בהם מתבקש סעד הצהרתי הוא בעת עיקול. שכן, אם הרכוש שאמור להיות מעוקל לא שייך לחייב אלא לבעלים אחר, הנושה יהיה מנוע מלהטיל עיקול על הנכס. עם זאת, הנושה יהיה מנוע רק לאחר שהבעלים פנה לבית המשפט, ביקש סעד הצהרתי בדבר בעלותו על הרכוש – מקרקעין או מיטלטלין וזכה. להלן דוגמא לבקשה לסעד זה.
תוכן הבקשה
במקרה דנן, הוגשה לבית המשפט תובענה לסעד הצהרתי. המטרה הייתה להצהיר על כך שהמבקשת הייתה הבעלים היחידי של מיטלטלין שבדירת מגוריה באחד מרחובות העיר בת ים. המבקשת הוסיפה לתובענה תצהיר אודות המיטלטלין לגביהם התבקשה ההצהרה, והסיבות לכך.
מעיון בתצהיר זה עלה שהיה מדובר ברכוש בסיסי וביתי, אשר היה נפוץ בכל הבתים בישראל. בנוסף, נלמד שאחד מהמשיבים לבקשה היה בנה הבגיר של המבקשת, שלא התגורר עמה.
הלה הותיר את ההכרעה בתובענה לשיקול דעתו של בית המשפט. המשיב השני לבקשה היה בנק הפועלים בע"מ, שזומן על מנת להגיב לבקשה אך לא התייצב. לאור נסיבות אלו, בהן לא הייתה התנגדות מצד המשיבים לבקשה, השופטת קיבלה את הדרישה והעניקה את הסעד ההצהרתי המבוקש. כלומר, היא קבעה שכל המיטלטלין בדירה היו שייכים למבקשת, אמו של המשיב הראשון.
