פעמים רבות, תביעה מגיעה להסדר טיעון עם הנאשם בעבירות פליליות שונות. במסגרת ההסדר מתקבלת הסכמה לעניין סעיפי כתב האישום, לרבות העבירות בגינן עומד הנאשם לדין. במקביל, האחרון מודה במעשים שמיוחסים לו ומורשע. לעיתים, הסדר הטיעון כולל גם הסכמה של הצדדים לעניין העונש שיושת על הנאשם. כך או כך, על מנת שהסדר הטיעון יכנס לתוקף, בית המשפט נדרש לאשרו. אולם, במקרים בהם ההסדר כולל גם הסכמות לעניין הענישה, לבית המשפט סמכות לחרוג מההסדר או לקבל רק חלק מרכיבי הענישה. למשל, להורות על פסילת רישיון ועונש מאסר על תנאי מקום בו התבקש גם תשלום קנס. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא.

 

יש לכם שאלה?

פורום תעבורה


במקרה זה, נגזר דינו של נאשם שהורשע בביצוע עבירות של נהיגה רשלנית, גרימת חבלה של ממש, סטייה מנתיב הנסיעה, מהירות שאינה תואמת את תנאי הדרך, גרימת נזק לגוף ולרכוש והסעת נוסעים ללא חגורת בטיחות. על פי עובדות כתב האישום, ביום 04.09.04 הנאשם נהג ברכב פרטי בכביש 412 מצפון לדרום. הנאשם נהג במהירות שלא תאמה לתנאי הדרך תוך כדי שהוא סטה בין הנתיבים. אז, הוא איבד שליטה ברכבו, סטה לשול הימני והתהפך. לבסוף, הנאשם נעצר על גלגליו בניגוד לכיוון הנסיעה. כתוצאה מכך, הנאשם ויתר נוסעי הרכב, שישבו לא חגורים, נפצעו. בנוסף, הרכב ניזוק. שלושת מנוסעי הרכב נחבלו חבלות של ממש והם נאלצו לעבור ניתוחים. במסגרת הסדר טיעון, הנאשם הודה במעשים שיוחסו לו והורשע בעבירות שפורטו לעיל.


טיעוני הצדדים לעונש


במסגרת הסדר הטיעון, התביעה טענה שלאור תוצאות התאונה הקשות, היה ראוי להשית על הנאשם עונש מאסר על תנאי, ביצוע עבודות שירות, קנס כספי ופסילת רישיון בפועל ועל תנאי. מנגד, הסנגור טען שהנאשם הבין את חומרת מעשיו שנבעו מחוסר ניסיונו בנהיגה. בנוסף, נטען כי הנאשם היה אדם נורמטיבי וצעיר שהודה בעבירות ולכן לא היה ראוי למצות עמו את הדין אלא להטיל עליו פסילה מינימאלית.


דיון והכרעה - קבלת הסדר הטיעון


בפתח דבריה, השופטת טענה שלמרות שהנאשם היה נהג חדש בעת קרות התאונה, הדבר נזקף לחובתו. שכן, היה עליו להקפיד יתר על המידה בנהיגתו מאחר שהוא לא הכיר את תנאי הדרך ולא היה מיומן דיו בנהיגה. בנוסף, היה עליו לוודא שכל יתר הנוסעים ברכב חגורים ולנסוע במהירות סבירה. כאמור, בפועל הנאשם לא הקפיד על חובות אלו. בנוסף, תוצאות התאונה היו קשות. שכן, שלושה מנוסעי הרכב נחבלו חבלות של ממש ונזקקו לניתוחים.

 

השופטת ציינה שתוצאות התאונה היו עלולות להיות חמורות יותר, ובנס המעורבים לא סיימו את חייהם. גם בעובדה זו היה בכדי להחמיר בעונשו של הנאשם. מנגד, לזכותו של הנאשם נזקפה הודאתו המיידית בביצוע העבירות שחסכה זמן שיפוטי רב, עברו התעבורתי הנקי בעת קרות התאונה והבעת החרטה. בנוסף, מתסקיר שירות המבחן שניתן בעניינו של הנאשם עלה שהיה מדובר בבחור צעיר בעל כישורים גבוהים ומוטיבציה, אשר גילה אחריות על מעשיו ולקח חלק פעיל בשיקום יתר נוסעי הרכב.
 

בסופו של דבר, השופטת קבעה שבאיזון בין שיקולי החומרא והקולא היא ראוי לאמץ את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים ולהטיל על הנאשם ענישה מרתיעה. משכך, רישיונו נפסל לתקופה של 3 שנים בפועל ו- 6 חודשים על תנאי. בנוסף, הוא נידון ל- 9 חודשי מאסר על תנאי ולביצוע עבודות שירות לתועלת הציבור בהיקף של 350 שעות. כמו כן, השופטת חייבה את הנאשם בחתימה על התחיבות להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע, אך פטרה אותו מתשלום קנס. זאת לאור העובדה שהנאשם היה חייל בשירות סדיר בעת הדיון, והוא התקיים ממשכורת של 350 ₪ לחודש.