גרימת מוות ברשלנות הינה עבירה קשה ומלאכת גזר הדין בגינה קשה לא פחות. בית המשפט נדרש לגזור את דינו של אדם אשר גרם למותו של אחר, מבלי שחפץ בתוצאה זו. לא אחת, העבירה גורמת גם לנאשם לייסורים וקושי נפשי רב. עם זאת, לאור הקטל בדרכים וחובת בתי המשפט להילחם בתופעת תאונות הדרכים, השופטים נדרשים להשית עונש חמור על מי שגרם מוות ברשלנות עת נהג ברכבו והיה מעורב בתאונה. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא.
יש לכם שאלה?
במקרה דנן, נגזר דינו של נאשם שהורשע בעבירה של גרם מוות בנהיגה רשלנית. על פי עובדות כתב האישום, ביום 12.10.06, הנאשם נהג ברכב משא כבד אליו היה מחובר נגרר. הנאשם נסע בכביש 4, מכיוון צפון לדרום. במהלך הנהיגה, הנאשם סטה לשול הימני. הוא המשיך בנסיעה במשאית עם הנגרר לאורך השול וכתוצאה מכך, התנגש ברכב מסוג סובארו שעצר בצד.
הרכב נגרר על ידי המשאית לאורך עשרות מטרים, עד שנעצר. העצירה התרחשה כאשר המשאית פרצה את מעקה הבטיחות שהיה בצד הדרך, וחלקו הקדמי של רכב הסובארו נמצא תחת הנגרר. כתוצאה מהתאונה נפצעו כל ששת בני המשפחה שהיו ברכב, כאשר הבת הקטנה נפגעה באורח אנוש. היא הובהלה לבית החולים ונפטרה מפצעיה כעבור חמישה ימים.
הורי המשפחה נפצעו באורח קשה ויתר הילדות נפצעו באורח קל. מכתב האישום עלה שביום התאונה מזג האוויר היה נאה והראות טובה. משכך, שדה הראיה בכיוון נסיעת הנאשם היה פתוח ובהיר. הנאשם הודה במעשים שיוחסו לו והורשע. לאחר מכן, נשמעו הטיעונים לעונש. במסגרת הסדר הטיעון שהוסכם בין הצדדים, נקבע כי המאשימה תעתור לעונש של 12 חודשי מאסר בפועל. מנגד, הסנגור היה חופשי להעלות את טיעוניו ולבקש עונש מאסר לתקופה של 6 חודשים, לריצוי על דרך של עבודות שירות. בין הצדדים לא הייתה הסכמה באשר ליתר רכיבי הענישה.
האם 44 עבירות ב-33 שנה הן עבר תעבורתי מכביד?
המאשימה הדגישה כי הנאשם היה נהג מקצועי, שחלה עליו חובת זהירות מוגברת עת נהג על כלי רכב כבד משקל. עם זאת, הוא נהג במהירות של 104 קמ"ש מקום בו הותר לו לנהוג 80 קמ"ש. בנוסף, לנאשם היה עבר תעבורתי מכביד. שכן, הוא צבר לחובתו 44 הרשעות קודמות, מהן 5 בגין נהיגה מופרזת ו-2 בגין נסיעה באור אדום.
לטענת המאשימה, לאור נסיבות אלו, בצירוף העובדה שהנאשם סטה מנתיב נסיעתו ולא ניסה לחזור למרכז הכביש, היה מדובר ברשלנות גבוהה ביותר של האחרון. לכן, היה ראוי להטיל עליו 12 חודשי מאסר בפועל. המאשימה הדגישה שלו הנאשם לא היה מודה באופן מיידי במעשיו, היא הייתה עותרת לתקופת מאסר ארוכה יותר. בנוסף, בית המשפט התבקש לפסול את רישיונו של הנאשם למשך שנים רבות ולחייבו בתשלום פיצויים עונשיים מכוח סעיף 77 לחוק העונשין.
מצד שני, הסנגור טען שעברו התעבורתי של הנאשם לא היה מכביד. זאת משום שהוא צבר 44 הרשעות במשך 32 שנות נהיגה. בנוסף, רוב ההרשעות היו מסוג ברירת משפט. לטענת הסנגור, הנאשם ניסה למנוע את התרחשות התאונה ולהסיט את ההגה שמאלה, אך הוא נכשל. בנוסף, נטען שלמהירות הנסיעה לא הייתה השפעה על התאונה, שכן סטייתו ימינה של הנאשם נבעה מסיבה לא ברורה. כמו כן, הודגשו נסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם: היותו אב לארבעה בנים, שאחד מהם הוכר כנכה צה"ל בשיעור של 54% ושניים נוספים סבלו מבעיות רפואיות קשות.
בנוסף, אביו של הנאשם היה חולה מאוד ונזקק והלה טיפל בו מידי יום. הסנגור הוסיף וטען שהנאשם נהג במשאית לפרנסתו וממועד התאונה, הוא לא עבד. לאור האמור לעיל, הסנגור ביקש להטיל על הנאשם מאסר על דרך עבודות שירות ולפסול את רישיון הנהיגה למשך שלוש שנים בלבד. הסנגור הדגיש את התנגדותו לחיוב הנאשם בתשלום פיצוי כספי. שכן, לאחרון לא היו אמצעי תשלום ומצבו הכלכלי היה רע.
דיון והכרעה
השופטת ציינה כי בענישה בעבירה של גרימת מוות ברשלנות לא היה בכדי להלום את גודל האסון שפקד את משפחת המנוחה או להחזיר את הגלגל לאחור. עם זאת, במסגרת הענישה, בית המשפט נדרש לתת משקל לתוצאות התאונה, לנסיבות המקרה ולמידת הרשלנות שיוחסה לנאשם. השופטת הזכירה שורה של פסקי דין בהם נקבע שלמרות הקושי במצב זה, בו נגזר דינו של אדם שגרם למות אחר ללא כוונה ורצון לפגוע, היה ראוי להחמיר עמו. זאת על מנת להרתיע את כלל הציבור מפני נהיגה רשלנית ומפני ביצוע עבירות תעבורה.
במקרה זה הודגש כי הנאשם הביע חרטה, הודה במעשיו ונטל אחריות. בכך נמנע סבל נוסף ממשפחת המנוחה וההליכים המשפטיים קוצרו. לדעת השופטת, היה ראוי לזקוף לזכותו של נאשם עובדות אלו. עובדות נוספות שנזקפו לזכות הנאשם היו גילו המבוגר ומצבו הבריאותי של אביו וילדיו. מנגד, הרי שלחובתו של הנאשם עמד עברו הפלילי, שלדעת השופטת היה מכביד ורב הרשעות. כלומר, השופטת דחתה את טענות הסנגור לעניין עברו הפלילי של הנאשם. בנוסף, הרי שהנאשם נהג במהירות מופרזת ברכב משא כבד ובכך העמיד בסכנה את יתר משתמשי הכביש. גם עובדה זו נזקפה לחובת הנאשם.
בסופו של דבר, הנאשם חויב בריצוי 9 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי ורישיונו נפסל למשך 8 שנים. בנוסף, הוא חויב בתשלום קנס בסך 10,000 ₪. לדעת השופטת, עונש זה איזן כראוי בין השיקולים השונים במקרה דנן.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
