רוכשי דירות רבים מגלים ליקויים לא מעטים בדירה אותו רכשו רק לאחר שעברה לחזקתם. ליקויים אלו עלולים להפחית מהערך הדירה הנרכשת ולהוביל את הרוכשים להוצאת הוצאות לשם תיקונם. במקרים אלו, הרוכשים בדרך כלל פונים לקבלנים אשר ביצעו את עבודות הבניה, לשם ביצוע התיקונים או לשם קבלת פיצוי. בהחלט מתאפשר כי פניות אלו יוותרו ללא מענה. הפרשה הנידונה עוסקת בכך.
יש לך שאלה?
עובדות המקרה כדלקמן: בשנת 1995 התובעים רכשו מהנתבעת דירה, כאשר החזקה בדירה נמסרה להם רק בשנת 1998. לאחר מסירת החזקה לידיהם, התובעים גילו ליקויי בניה לא מעטים, ועל מנת לאמוד אותם פנו למומחה. בחוות דעתו הסופית, המומחה העריך את הנזק הכספי אשר נגרם לתובעים, עקב הליקויים בדירה, בסך של 76,000 שקלים. התובעים פנו גם לשמאי, אשר העריך כי ערך הנכס ירד עקב הליקויים בדירה בסך של 22,500 שקלים.
בפרשה זו, התובעים תבעו את הנתבעת בגין הנזקים אשר הוערכו אל ידי מומחים אלו. יש לציין כי התובעים פנו אל הנתבעת מספר פעמים על מנת שתתקן את הליקויים, אך הנתבעת לא עשתה כן.
בתחילת ההליך הצדדים סיכמו על כך שמומחה מטעם בית המשפט יהא זה אשר יאמוד את הנזקים אשר נגרמו לתובעים. בית המשפט מינה מומחה מטעמו, אשר הגיש חוות דעתו, בה ציין כי היו ליקויי בניה שדרשו תיקון. כמו כן, נקבע שהייתה ירידת ערך של הנכס עקב ליקויים תכנוניים. לבסוף, נקבע כי במהלך ביצוע התיקונים התובעים ידרשו למצוא דיור חלופי, וכי יש לפצותם על כך.
ההכרעה
בית המשפט נדרש לבחון עבור אילו מן הנזקים האמורים הנתבעת הייתה אחראית. ראשית, בית המשפט קבע כי על פי ההסכם שנערך בין הצדדים, תקופת אחריות הקבלן ("תקופת הבדק") הסתיימה. עם זאת, באחד מסעיפי ההסכם האמור נקבע שמהקבלן לא הוסרה האחריות בה הוא חב על פי הדין. היות ובמקרה זה הנתבעת הפרה את ההסכם, בכך שמסרה הדירה עם ליקויים רבים, בית המשפט הכריע כי היא חבה באחריות חוזית לפצות את התובעים בגין הנזקים אשר נגרמו להם עקב הליקויים.
בית המשפט חייב את הנתבעת בתשלום עבור תיקון הליקויים, לפי עלות תיקונם על ידי "קבלן מזדמן", ולא במחיר עלות כפי שביקשה הנתבעת. זאת משום והנתבעת התבקשה לתקן את הליקויים בעבר אך לא עשתה כן. סכום התשלום בו חוייבה הנתבעת בדבר הליקויים היה 30,855 שקלים, כפי שקבע מומחה בית המשפט. בנוסף, בית המשפט קבע כי ירידת ערך הדירה נבעה מליקויים תכנוניים, עליהן הנתבעת לא הייתה אחראית כקבלן המבצע. לפיכך, בית המשפט קבע כי הנתבעת לא חבה בפיצוי עבור ראש נזק זה. כפי שהציע המומחה מטעם בית המשפט, בית המשפט פסק לטובת התובעים תשלום עבור דיור חלופי במהלך 7 ימים בהם הדירה הייתה עתידה לעבור שיפוצים. סכום פיצוי זה היה בסך 3,000 שקלים. כמו כן, בית המשפט פסק לטובת התובעים פיצויים בגין נזק לא ממוני בסך 4,000 שקלים. לבסוף, נפסקו לטובת התובעים 6,000 שקלים בגין שכר טרחת עו"ד.