סעיף 33 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981 קובע כי סוכן הביטוח ייחשב כשלוח המבטח לעניין משא ומתן לקראת כריתת חוזה, לעניין כריתת החוזה עצמו וכן בנוגע לחובת הגילוי בעת כריתת החוזה. סעיף 34 לחוק זה קובע כי גם לגבי קבלת דמי הביטוח, סוכן הביטוח יחשב כשלוחו של המבטח.
יש לך שאלה?
הנתבעת במקרה שלפנינו הייתה חברת ביטוח, והתובע היה אדם אשר ביטח את עסקו וביתו אצל התובעת במשך 20 שנים. התובע טען כי כאשר ערך את ליל הסדר אצל חמותו, דירתו נפרצה והוא הבחין שתכשיטים וכסף מזומן שהיו בכספת, נגנבו. לטענתו, הוא הגיש תלונה במשטרה ולאחר החג דיווח לסוכן הביטוח על הגניבה. התובע הוסיף וטען כי סוכן הביטוח מטעם החברה הבטיח לטפל בתביעה, אך הנתבעת סירבה לשלם את גמולי הביטוח, בטענה שהפוליסה של התובע נערכה רק כחודש לאחר מועד האירוע. התובע טען כי סוכן הביטוח היה שלוח של חברת הביטוח, ועל כן החברה הייתה צריכה לשלם לו את תגמולי הביטוח.
הנתבעת טענה כי התובע לא הוכיח ששילם את פרמיית הביטוח לפני מועד הפריצה, או שהיה מדובר בביטוח רטרואקטיבי. כלומר, הנתבעת טענה כי הביטוח לא היה תקף במועד הפריצה. עוד נטען כי סוכן הביטוח חרג מהרשאתו והפר את חובת נאמנותו כלפי הנתבעת, וכי האחרונה לא ידעה על קשיו הכלכלים ועל מעשיו הפליליים של סוכן הביטוח. בנוסף, הנתבעת טענה כי פוליסת הביטוח נקבה בסכום תקרה נמוך מסכום התביעה וכי התובע לא פעל להקטנת נזקו.
הכרעה
בית המשפט בחן את הראיות ומצא כי התובע חידש מדי שנה את פוליסת הביטוח שלו, וכי ביקש מסוכן הביטוח לחדש לו את הפוליסה ושילם על כך במזומן. כמו כן, בית המשפט הסתמך על סעיפים 33-34 לחוק חוזה הביטוח וקבע כי סוכן הביטוח פעל כשלוחה של הנתבעת, ועל כן נכרת חוזה בין הראשונה לבין התובע, שהיה זכאי לפרמיית הביטוח במועד האירוע. מכיוון שבית המשפט קבע כי התובע הוכיח את הפריצה לביתו, נדונו נזקי התובע אשר כוסו בפוליסה.
בנוגע לתביעת התגמולים בגין כסף מזומן שנגנב, מכיוון שבפוליסת הביטוח לא הייתה התייחסות לכסף מזומן, בית המשפט העמיד את שיעור הפיצויים בסך מחצית ממהסכום שנגנב. באשר לתכשיטים שנגנבו, בית המשפט קיבל את תביעת התובע בגין ערכם. כמו כן, בית המשפט הפחית מסכום התגמולים את סכום ההשתתפות העצמית של התובע שנקבע בפוליסת הביטוח.
.jpg)
