ההגדרה המסורתית של נזק לא ממוני הינה נזק שלא ניתן לכמתו בכסף. בדיני הנזיקין, ניתן למצוא ביטוי לנזק לא ממוני במקרים של לשון הרע. מטרת דיני הנזיקין במקרים אלו הינה להגן על אנשים מפני הפגיעה בשמם הטוב. הזכות לשם טוב היא אחת מזכויות האדם הקשורות בזכות לכבוד. הפגיעה בשמו הטוב של אדם, עלולה להכתים את אישיותו ולפגוע בעיסוקו, בביטחונו העצמי ובמעמדו החברתי. על כן, קיימת בישראל קיימת תפיסה לפיה יש לשמור על זכות זו באמצעות דיני הנזיקין.
יש לך שאלה?
במקרה שלפנינו, התובעת הגישה לבית משפט השלום תביעה נגד עירייה, נגד חברה לביטוח ונגד משרד החינוך. תביעתה נדחתה והיא חויבה בתשלום הוצאות המשפט של הנתבעות, ועל כך הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי. לאחר שהתובעת לא שילמה את הוצאות המשפט, כפי שחויבה לעשות על ידי בית משפט השלום, החל בא כוח הנתבעת בהליכי הוצאה לפועל כנגדה, ולאחר זמן מה היא שילמה את שהייתה צריכה לשלם.
רקע
בית המשפט המחוזי המליץ לצדדים שהערעור יידחה ללא צו להוצאות, ואם עדיין נותרה יתרה בגין הוצאות המשפט שהתובעת הייתה צריכה לשלם לנתבעות, היא לא תגבה. בהתאם לפסק הדין בבית המשפט המחוזי, היה על התובעת להודיע לבא כוח הנתבעת על תוצאות הערעור ולהורות לו על סגירת תיק ההוצאה לפועל. התובעת לא הודיעה על כך ולכן, בא כוח הנתבעת המשיך בהליכי ההוצאה לפועל ולא ווידא שהקטנת החוב נעשתה לפי הוראת בית המשפט המחוזי. כתוצאה מכך, על נכסי התובעת הוטלו עיקולים בסכומים גבוהים בהרבה מהסכומים שהיו אמורים להיות מוטלים, ועוקלו לה ארבעה חשבונות בנק .
התובעת טענה כי כתוצאה מעיקולים אלו, נגרמה לה עוגמת נפש רבה. כמו כן, לטענתה, בדיוק בתקופה זו היא הייתה צריכה לחתן את בתה, ובגלל עיקול חשבונות הבנק, היה עליה לבקש הלוואות מקרובי משפחתה, מה שפגע בשמה הטוב.
מנגד, הנתבעת טענה כי היה על התובעת להודיע לה על פסק הדין שנקבע בערעור, ואז היא הייתה סוגרת את התיק בהוצאה לפועל. אי ההודעה, לטענת הנתבעת, הוותה אשם תורם.
הכרעה
בית המשפט דן בשאלת אחריותה של הנתבעת לנזקי התובעת, והגיע למסקנה כי הראשונה כשלה בשתי נקודות. ראשית, למרות שזכותה של הנתבעת להיות מיוצגת על ידי מספר משרדי עורכי דין, היה עליה לדאוג לכך שפסק הדין של בית המשפט המחוזי יגיע לכל מיצגיה, וכן לעורך הדין שפתח את התיק בהוצאה לפועל.
שנית, הנתבעת לא דאגה לבטל עיקולים אשר חרגו מעבר לסכום תיק ההוצאה לפועל ולכן גרמה לתובעת נזק. עם זאת, בית המשפט מצא כי ניתן היה לייחס לתובעת אשם תורם מאחר ולא הודיעה לעורך הדין שפתח את תיק ההוצאה לפועל על פסק הדין של בית המשפט המחוזי.
התובעת טענה לנזק לא ממוני בגין בושה, עוגמת נפש ופגיעה בשמה הטוב. בהתחשב בנסיבות העניין, בית המשפט פסק לפיצוי כספי על סך 15,000 ₪, תוך התחשבות באשם התורם.
