בשיטות משפט רבות קיים כלל "מעשה בית דין". לפי כלל זה, בעניין בו מוצו ההליכים בבית המשפט, או שהייתה הזדמנות לצדדים למצות את ההליך, לא תתאפשר הגשת תביעה נוספת אם היא מבוססת על עילה זהה. בעלי דין מנועים גם מלהתדיין במשפט נוסף על שאלות עובדתיות אשר הוכרעו במסגרת המשפט הראשון. כלל זה נובע ממעמד העל לו זכות הגישה לערכאות נהנית, שכן הוא מונע שימוש לרעה בהליכי בית המשפט ומקטין את העומס על בתי המשפט.
יש לכם שאלה?
התובע הצטרף כמנוי לנתבעת 1, חברת "סלקום", בסוף שנת 1999, וזאת דרך הנתבעת 2. לאחר שהתובע לא שילם את התשלומים להם
התחייב במסגרת חוזה ההתקשרות, ובתקופה של כעשרה חודשים, הצטבר לו חוב בסך 2,076 שקלים. לפיכך, פנה הנתבע 3, עורך דין במקצועו, אל התובע במכתב דרישה להסדרת החוב ולתשלום הוצאות הגביה בסכום של 250 שקלים.
התובע לא הסדיר את חובו, ולכן הנתבעת 1 הגישה כנגדו כתב תביעה באמצעות הנתבע 3. התובע לא הגיש כתב הגנה, ולאחר שהנתבעת 1הגישה בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה, בית המשפט פסק לטובת הנתבעת 1, והורה לתובע לשלם את הסכומים האמורים. לאחר שהתובע ניסה לערער על הכרעה זו, במספר רב של הליכים ופניות, הוא הגיש תביעה זו, בה ביקש מבית המשפט לחייב את הנתבעים בתשלום פיצויים בגין הנזקים הממוניים שנגרמו לו ממעשיהם ומחדליהם. הנתבעים עתרו לדחיית התובענה עקב הכלל "מעשה בית דין".
דיון והכרעה
בית המשפט קבע כי תביעתו הנידונה של התובע מציגה תמונה הסותרת ומכחישה את אשר הוכרע בהליך הקודם. לפיכך, היות וכבר היה פסק דין חלוט בעניין זה, בית המשפט דחה את תביעת התובע על פי הכלל האמור. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי לתובע היתה האפשרות להגיש כתב הגנה בהליך הקודם, אך לא עשה זאת ממחדלו שלו הוא עצמו. לסיכום, ולאור האמור, בית המשפט דחה את תביעת התובע וחייב אותו בהוצאות הנתבעות.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
