דחיית תביעה בגין פיטורין בהריון כאשר הוכחה אי שביעות רצון מהעובדת

אחת ממטרות חוק עבודת נשים היא למנוע התייחסות מפלה לעובדת בהריון, וזאת בעקבות הכרת המחוקק בצורך בהשתלבות נשים במעגל העבודה. אחד מהכללים בחוק קובע כי אין לפטר עובדת כאשר היא בהריון ללא היתר מהשר הנוגע בדבר. לכלל זה קיים סייג בחוק, לפיו האיסור אינו נוגע לעובדת שעבדה אצל מעסיקה במשך פחות משישה חודשים רצופים.

יש לכם שאלה?

פורום זכויות נשים בעבודה

פורום פיצויי פיטורים
פורום שוויון הזדמנויות בעבודה

במקרים בהם מעסיק רוצה לפטר עובדת בהריון, יהיה עליו לפנות אל שר העבודה והרווחה בכדי שיאשר את הפיטורים. בקשת הפיטורים תוצג בפני מפקחי משרד התמ"ת, אשר יזמנו את המעביד ואת העובדת בכדי להשמיע את טענותיהם, ובכדי להציג בפניהם ראיות התומכות בגרסתם.

התובעת במקרה שלפנינו עסקה במתן שירות לקוחות באמצעות מענה טלפוני ועברה לשם כך הכשרה של כחודש. כשלושה חודשים לאחר תחילת עבודתה, הנתבעת הודיעה לממונה עליה כי היא בהיריון. לאחר כחודש וחצי, הממונה על התובעת הודיע לה כי היא מושעית ליומיים, מכיוון שניתקה שיחות ללקוחות. לאחר יומיים, התובעת שבה לעבודה, ונערך לה הליך שימוע שבסופו הודיעו לה הממונים עליה כי היא מפוטרת.
התובעת טענה כי היא פוטרה מכיוון שהייתה בהיריון, וכי הממונים עליה לא רצו שתעבוד במשך חצי שנה, מכיוון שאז הייתה יכולה ליהנות מחוק הגנת עבודת נשים. לדבריה, היו אלה פיטורים שהיוו הפלייה אסורה על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. לטענתה, אחת ההוכחות לדבריה היא כי מספר ימים לאחר הודעתה על הריונה, מנהלת כוח האדם בחברה הנתבעת שאלה אותה במשך כמה זמן היא עובדת בחברה.
 

מנגד, הנתבעת טוענת כי אף אחד מלבד ממונה הישיר של התובעת לא ידע על הריונה. הנתבעת הוסיפה וטענה כי העילה לפיטורים הייתה שהעובדת לא עמדה בסטנדרטים שנדרשו ממנה. סיבה נוספת שהנתבעת הציגה לפיטורים היו תלונות אשר התקבלו מלקוחות החברה על תפקוד התובעת ועל ניתוק שיחות עימם על ידה והותרתם ללא טיפול הולם. כמו כן, הנתבעת טענה כי טרם הפיטורים, נערכו עם הנתבעת שני משובים שבהם דרשו ממנה הממונים עליה לשפר את תפקודה. לאור כל זאת, הנתבעת טענה כי פיטורי התובעת נעשו כדין, הואיל ועבדה במשך פחות מחצי שנה.

בית הדין לעבודה - לא הוכח שהפיטורים היו בגין ההריון

בית הדין מצא כי למעט הממונה הישיר על התובעת, אף לא אחד ממנהלי החברה ידע על הריונה בעת עבודתה. בנוגע לעילה שבעקבותיה התובעת פוטרה, בית הדין מצא כי התובעת אמנם קיבלה הערכות חיוביות באשר לכמות עבודתה, אך היו קיימות בעיות בתפקודה והערכות שליליות, אשר הובאו לידיעתה, בנוגע לאיכות עבודתה. נתונים אלו הביאו את בית הדין למסקנה כי התובעת עמדה בנטל להוכיח שפיטורי התובעת לא היו על רקע הריונה.

מלבד הטענות שפורטו לעיל, התובעת טענה גם כי במהלך חודש ההכשרה היא לא קיבלה את מלוא השכר שהגיע לה. בית הדין דחה גם את טענתה זו, לאור תצהירים ותלושי שכר שהוגשו על ידי הנתבעת. לאור כל זאת בית הדין דחה את התביעה.