על מנת ליטול הלוואות מאת בנקים יידרש במרבית המקרים להציג בטוחות, ערבויות או למשכן נכסים. אין זה סביר כי בנק יאות להלוות כספים לפלוני מבלי שזה יציג בטחונות כלשהם להחזר ההלוואה. מטבע הדברים, לא לכל הגורמים המעוניינים ללוות כספים מחזיקים באמתחתם נכסים אותם ניתן למשכן לטובת הבנק. כאשר אין בטוחות אותם אפשר להציג, הבנק יכול לדרוש ערבויות לכספי ההלוואה. הערבות היא התחייבות של גורם (אדם או אישיות משפטית אחרת) להחזיר את כספי ההלוואה במצב בו הלווה לא יהיה מסוגל לפרוע את חובו לבנק בעצמו.
תיאור המקרה
פרשה שהתגלגלה לפתחו של בית המשפט עסקה בסכסוך אשר פרץ בין אזרח לבין הבנק אשר הלווה כספים לחברה שהייתה בבעלותו של אותו אדם. נטען כי בראשית הפרשה הנתבע הקים חברה יחד עם אדם נוסף, אותו חברה פתחה חשבון בבנק פלוני (התובע בפרשה זו), בשלב מסוים ביקשה החברה ליטול הלוואה ותוך כדי כך הנתבע חתם, לטענת הבנק, על כתב "ערבות מתמדת בלא הגבלה בסכום", בנוגע לחובותיה הכוללים של החברה (לא רק ביחס להלוואה שנתבקשה באותו מעמד).
יש לכם שאלה?
מעיון בכתב התביעה עלה כי חובותיה של החברה תפחו לסכום של 130,000 שקלים, וכאשר הנתבע נדרש לשלם לבנק את הכספים בהתאם לכתב הערבות עליו היה חתום, סירב האחרון לעשות כן. לכן, הבנק הגיש תביעה בה הוא דרש מהנתבע לשלם את כספי החובות שנצברו בחשבונה של החברה אותה פתח.
טענות הצדדים
התובע טען כאמור, לצד טענות נוספות, כי מאחר והנתבע חתם על כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת, היה עליו לשלם את הכספים אשר נצברו כיתרת חוב בחשבונה של החברה שהקים. מנגד, הנתבע השיב כי מעולם לא ידע שחתם על כתב ערבות מן הסוג אשר צוין בכתב התביעה. הנאשם טען כי למיטב זכרונו לא חתם על הערבות דנן.
עוד נטען על ידי הנאשם כי אם אכן חתם על המסך כפי שהתובע טען, הרי שעשה זאת מבלי לדעת את מהותו של המסמך, מאחר ולא נאמר לו כי עליו לחתום על ערבות. לשיטתו של הנתבע, הוא חתם על המסמכים שהוגשו לו לצורך נטילת ההלוואה עבור חברתו. לטענתו, ייתכן כי אחד הניירות באותה ערימת מסמכים אכן הכיל את כתב הערבות, אך גם אם חתם עליו הרי שעשה זאת מבלי לדעת את תוכנו של המסמך, ומשכך, כתב הערבות לא היה בתוקף.
דיון והכרעה – לא הוכח כי כתב הערבות נחתם ביודעין
בית המשפט בחן את טענות הצדדים, שמע מספר עדויות ופסק כי דין התביעה להדחות. נקבע כי התובע היה בעל הדין אשר נטל הבאת הראיות רבץ על כתפיו, בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". בהתאם לכך, בית המשפט פסק כי למרות שהופיעו בבית המשפט מספר עדות מטעמו של התובע (עובדות הבנק), אף אחת מהן לא הצליחה לשלול את טענתו של הנתבע, כי מעולם לא חתם על כתב הערבות ביודעין. נקבע כי עדויותיהן של עובדות הבנק סתרו את התצהירים שהגישו האחרונות, בהם נאמר כי הנתבע הוחתם על כתב הערבות בתאריך מסוים ובידי עובדת ספציפית.
בית המשפט מצא כי חוסר הקוהרנטיות אשר עלה מעדויותיהן של עובדות הבנק השמיט את הקרקע תחת טענתו של התובע כי הנתבע חתם על כתב הערבות. יתר על כן, נקבע כי אותן העדויות לימדו כי ייתכן שכתב הערבות מולא ונחתם במועד מאוחר בהרבה מן המועד אשר ציין התובע, כאשר נסיבות החתימה על המסמך לא היו ברורות כלל ועיקר. בהתאם לכך, פסק בית המשפט כי התובע לא הצליח להציג הוכחות מספיקות לטענתו כי הנאשם חתם על כתב הערבות, ומשכך, דין התביעה להדחות.
.JPG)
.jpg)
