בגז"ד ,שניתן ע"י סגנית נשיא בימ"ש השלום בחיפה , השופטת רחל חוזה, בעניינו של נאשם אשר העבירות שיוחסו לו בכתב האישום הן: נהיגה בשיכרות , נהיגת רכב תחת השפעת סם , נהיגה בקלות ראש , סירוב למסור דוגמה של דם או שתן לבדיקת מעבדה, התנהגות הגורמת נזק , סטיה מנתיב נסיעה, נהיגה ללא רשיון נהיגה , נהיגה ללא ביטוח בר תוקף , ונהיגה ברכב ללא רשות בעליו . עבירות לפי פקודת ותקנות התעבורה ופקודת ביטוח רכב מנועי.

נגד הנאשם נטען בכתב האישום נגדו כי בתאריך 30.4.04, בשעה 03.15 לאחר חצות, נהג ברכב פרטי בקרית ביאליק, דרך עכו כשהינו שיכור ונתון להשפעת סם מסוג מריחואנה. הנאשם נהג ברכבו בקלות ראש, איבד שליטה על הרכב שסטה ימינה, פגע במדרכה והתהפך.

כאשר נדרש ליתן דגימת דם לבדיקת שיכרות ודגימת שתן לבדיקת סם – סירב.

כל זאת עשה הנאשם כאשר אינו מורשה כלל וכלל לנהיגה וכפועל יוצא מכך, נהיגתו אף אינה מכוסה בבטוח תקף וכאשר הינו נוהג ברכב ללא רשות בעליו.



השופטת חוזה קבעה בגזר דינה כי :" הנני סבורה כי מעשי הנאשם איומים ונוראים בצורה שכמעט ואין קשה הימנה. יש בהם משום התעלמות מוחלטת מן הסיכון הנורא שהינו גורם לצבור המשתמשים בדרך וזאת כאשר הינו נוהג ברכב בשעת לילה מאוחרת, ללא רשות בעליו של הרכב, כשהינו נתון להשפעתם של משקאות משכרים ולסמים מסוכנים וכאשר אינו מורשה כלל וכלל לנהיגה. תוך כדי כך גורם הנאשם לתאונת דרכים.ניתן היה להניח כי הנאשם למד את לקחו מאירוע חמור זה ולא יחזור וינהג רכב אך לא כך הוא. כשנה לאחר מכן הנאשם שב ונוהג ברכב ואף זאת כשאינו מורשה עדין לנהיגה. אין כל ספק בליבי כי העונש ההולם והראוי למעשים מסוג זה צריך שיכלול עונש של מאסר בפועל, וזאת בנוסף לרכיבי ענישה אחרים. על הענישה לבטא את הצורך בהרתעה משמעותית של הנאשם וכן נאשמים פוטניצאליים אחרים מלחזור על מעשים מסוג זה, מעשים שיש בהם כדי לסכן באורח משמעותי ומוחשי את בטחון כל המשתמשים בדרך".

השופטת חוזה ציינה כי תמוה הוא כיצד זה מצאה המאשימה לנכון להגיע להסדר טיעון שיש בו משום הקלה כה גדולה עם הנאשם, הסדר שלא כולל רכיב של מאסר בפועל ואף עונש המאסר על תנאי נקצב לתקופה קצרה. היא קבעה כי אין בהסדר הטיעון כדי לקיים איזון ראוי בין טובת ההנאה שמעניק הסדר הטיעון לנאשם ובין האינטרס הציבורי שבענישתו המחמירה וכאשר הסדר הטיעון אינו נותן דעתו להשפעה ההרסנית של מעשי העבירה שביצע הנאשם ולאלמנט ההרתעה שיש לקיימו בענייננו.

עוד ציינה כי מניעי ושקולי התביעה להסדר הטיעון אינם הולמים, כאשר יש בהם משום מתן מסר מעודד לעברייני תנועה שלא להסכים לבדיקות שיקבעו את רמת האלכוהול והסמים שבגופם וכאשר העדר כמות מדויקת של אלכוהול או סמים יהא בה כדי להביא להסדר טיעון מקל.

יחד עם האמור לעיל, ציינה השופטת כי לאור פסיקותיו של בית המשפט בכלל וקביעותיו של בית המשפט העליון בענין המגמה העקרונית לכיבוד הסדרי טיעון וכאשר התרשמה כי הנאשם אכן הסתמך על הסדר הטיעון, כי יתקבל, וזאת גם אם הוזהר על ידי בית המשפט כי זה אינו כפוף להסדר הטיעון, החליטה כי הסדר הטיעון יתקבל וגזר הדין ינתן על פיו.

לאור האמור לעיל, גזרה השופטת חוזה על הנאשם :

פסילה מלהחזיק ברשיון נהיגה ומלקבל רשיון נהיגה לתקופה של 28 חודשים.

פסילה מלהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 8 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

מאסר לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים. התנאי הוא כי הנאשם לא יעבור אחת העבירות עליהן הורשע וכן העבירה של נהיגה בזמן הפסילה בניגוד לקביעות הסעיף 67 לפקודת התעבורה, ותשלום קנס כספי בסך של 12,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו. בנוסף, חיוב הנאשם לחתום על התחייבות כספית על סך של 12,000 ₪ להמנע תוך 3 שנים מהיום מביצוען של עבירות זהות ומביצועה של עבירת נהיגת רכב בעת הפסילה, בניגוד לקביעות הסעיף 67 לפקודת התעבורה.