לרוב, פעולות משפטיות, לרבות חתימת חוזה, אשר מבוצעות על ידי חברה, אינן יכולות לחייב את מנהליה או בעליה, שכן הגישה המשפטית היא שמדובר בגופים בעלי אישיות משפטית נפרדת. עם זאת, במקרים מסוימים החוק מאפשר הליך אשר נקרא "הרמת מסך", ובמסגרתו ניתן לייחס לבעלי התפקידים הללו חובות או זכויות אשר יוחסו לחברה בע"מ. אופציה זו היא פעולה חריגה של בתי המשפט, שכן היא פוגעת ברעיון הבסיסי של הקמת התאגיד.
במקרה שלפנינו בית המשפט בחר לעשות שימוש בחריג, בשל התנהלות החברה באופן של ביצוע תרגיל "עוקץ". כפי שנראה, בית המשפט החיל על מי שתפקד כמנהל של חברה, ועל האדם שיזם את התרגיל האמור, חובות אישיות.
יש לכם שאלה?
פורום נזיקין
התובע, שהיה בעלים של עסק לייבוא וישווק מכונות לתעשיית העץ, סיפק מכונות לתעשיית העץ עבור הנתבעת השלישית, חברת הזמנות פז בע"מ, אשר עסקה בעבודות נגרות. הנתבע השני היה מנהלה של הנתבעת השלישית, ובעל מניותיה הרשום, והנתבע הראשון תואר כ"רוח החיה" מאחורי התנהלות הנתבעים כולם.
הנתבעת רכשה מהתובע ציוד רב ערך, בשיטה אשר חזרה על עצמה: תשלום סכום ראשוני, חילול ההמחאות, ואי תשלום היתרה. בנוסף, תוך תקופה קצרה הציוד והמכונות שנקנו היו נעלמים בנסיבות לא ברורות.
הכרעת בית המשפט
השופט תיאר כי השיטה בה עשו שימוש הנתבעים כתרגיל הונאה ו"עוקץ", פשוט אך מתוחכם. מבחינה עובדתית השופט קבע כי הנתבע הראשון היה יוזם את הפנייה לחברה, ובמקרה זה לתובעת. לצורך הצלחת התרגיל, נתבע זה דאג להצגה סביב פנייתו, לרבות הצגתו העצמית כאיש עסקים שעובד בשוק הבינלאומי. הנתבע אירח את התובע בנגריה ש"הייתה בהליכי הקמה", אולם בפועל היה מדובר שנכס ששכר באזור תעשייה. הנתבעים שבו את התובע בקסמם, בעיקר באמצעות כסף. כאמור לעיל, לאחר תשלום הסכום הראשוני וקבלת הסחורה, ה"עסק" היה נעלם כלא היה.
השופט זיהה כי היה מדובר בדפוס פעולה אשר הכיר מתיקי בית המשפט האחרים, אשר בכולם התקבלה אותה התוצאה.
השופט הסיק כי החל מהפנייה הראשונה של הנתבע לתובע, הייתה כוונה אצל כל הנתבעים, ביחד ולחוד, לרכוש מכונות ללא כוונה לשלם תמורה עבורן. ההליכים אשר נוהלו למול התובע לא היו כנים, רציניים ואמיתיים, ונועדו לרמות ולהטעות את התובע. לפי השופט, אופן התנהלותם של הנתבעים הפגין חוסר תום לב מובהק, הן בשלב הטרום חוזי, והן בשלב של קיום ההסכם.
השופט קבע כי שני הנתבעים הראשונים פעלו באופן אישי להפעלת תרגיל העוקץ, ועל כן ראה לנכון לחייבם באופן אישי בעילה נזיקית מכוח עילת התרמית, וכן בהפרת חובת תום הלב בניהול משא ומתן לקראת כריתת חוזה, בהתאם לסעיף 12 לחוק החוזים.
לסיכום, בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של כ-300,000 ₪.