לפי תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, לתובע זכות להפסיק תביעתו. אולם, זכות זו אינה מוחלטת ובעת הגשת בקשה למימושה, יש לשקול גם את ההשלכות של הפסקת התובענה על הצד השני. קרי, הנתבע. דוגמא לניסיון שימוש בזכות זו, בפסק הדין דנא.


יש לך שאלה?
פורום פינוי שוכר
פורום מקרקעין


במקרה דנן, הוגשה לבית המשפט בקשה להפסקת התובענה ללא חיוב התובע בהוצאות. תחילת הפרשה בשנת 1997, אז הוגשה תביעה לפינוי התובע מנכס מקרקעין בו החזיק. התובע התנגד לפינויו ובמשך ארבע שנים, נוהל הליך משפטי בנושא. לבסוף, ניתן פסק דין בו השופט הורה על פינוי התובע מהנכס.

 

ההליכים המקדמיים


אולם, התובע סירב להשלים עם ההחלטה ועל כן, עתר לביטול פסק הדין שניתן, בנימוק שהמועד בו ההליך התנהל היה פסול ולפיכך, כך גם ההכרעה השיפוטית. יש לציין שטרם הגשת הבקשה, התובע פנה לבית המשפט על מנת לבקש עיכוב ביצוע של פינויו מהנכס. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה ופינוי התובע מהמקום עוכב.


כמו כן, התובע עתר לבית המשפט לענייני משפחה במטרה להכריז עליו כפסול דין והוא אכן הוכר ככזה. בעקבות זאת, אשת התובע מונתה כאפוטרופסה ולאחר זמן מה, היא הוחלפה באדם אחר שביקש את הפסקת התובענה. אז, בא כוח הנתבעת ביקש מבית המשפט להורות על דחיית התובענה וחיוב התובע בהוצאות. בתגובה, בא כוח התובע פנה בבקשה להפסקת התובענה, מאחר וממילא הנכס כבר פונה ולכן לא היה לו עוד עניין בהליך, לצד הימנעות מחיוב בהוצאות.


דחיית הבקשה


בהחלטתה, השופטת קבעה שלא היה מקום להיעתר לבקשת התובע להפסיק את התובענה, גם למרות שהנכס פונה ולכאורה, לא היה עוד עניין בהליך. שכן, נקבע שהפסקת התובענה הייתה מסיבה לנתבעת עינוי דין. זאת משום שלמעשה, הצדדים כבר ניהלו את מרבית ההליך המשפטי, הציגו הוכחות, עדים ומומחים ונותר רק לקבל פסק דין. אולם, בית המשפט התקשה להעניק פסק דין זה בשל התנהלות התובע עצמו, שעיכב את ההליכים באמצעות הגשת בקשות דחייה רבות ופניות שונות.

 

בנסיבות אלו, השופטת קבעה שהפסקת התובענה הייתה משרתת את רצון התובע ומותירה את הנתבעת ללא פסק דין, תוך פגיעה בה. יש לציין שהנתבעת עצמה התנגדה לקבלת הבקשה מאחר ולא הייתה מוכנה להותיר את הנושא תלוי ועומד עד קץ. יתרה מזאת, השופטת הדגישה שלא היה ברור מדוע התובע עתר להפסקת התובענה ולא לדחייתה, אם ממילא לא היה לו עניין בה. בסופו של דבר, הבקשה נדחתה והתובע חויב להגיש את סיכומיו עד לתאריך מסוים, שמא יינתן פסק דין בהיעדרם.