לפי פקודת השטרות, המחזיק בשטר עושה זאת כשורה והמבקש לטעון כנגד, עליו להוכיח זאת. קרי, נטל הוכחת החזקה לא כשירה הוא על הטוען לכך. עם זאת, מאחר ומדובר בתביעה אזרחית ולא פלילית, אין צורך לעורר ספק סביר אלא די בהוכחת מאזן הסתברויות, באמצעות ראיות ועדויות שונות. דוגמא לאי עמידה בנטל זה, בפסק הדין דנא.
יש לך שאלה?
פורום התנגדות לביצוע שטר
פורום גביית חובות
פורום הוצאה לפועל
במקרה זה, התובע הגיש נגד הנתבע תביעה שטרית בגין שני שיקים, הראשון על סך של 11,000 ₪ והשני על סך 11,500 ₪. הנתבע התנגד לביצוע השיקים וטען שהם התקבלו על ידי התובע בחוסר תום לב ושלא בעד ערך. לטענת הנתבע, השיקים ניתנו כהלוואה לצד ג', שמסר אותם לאדם נוסף וביקש ממנו שלא להפקידם במועד הפירעון. זאת בתמורה לתשלום חודשי קבוע עבור כל אחד מהשיקים.
למרות זאת, השיקים הועברו לידי התובע והופקדו. הנתבע טען שלנוכח נסיבות קבלת השיקים, היה על התובע לצפות שמשהו לא היה כשורה. מנגד, התובע טען שהוא קיבל את השיקים במהלך העסקים הרגיל, בתום לב וכשהם היו במצב תקין ולפני מועד פירעונם. על כן, הוא העניק לנותן תמורה כספית מלאה בעדם, תוך ניכוי עמלות.
הכרעה
למרות שהנטל להוכחת היעדר אחיזה כשורה הוטל על הנתבע, הלה לא פירט בתצהירו את טענותיו בנושא. כלומר, הנתבע לא הציג ראיות לכך שהתובע לא קיבל תמורה בעד השיקים או שהחזיק בהם בחוסר תום לב. השופט הדגיש שהנתבע התמקד בכך שהשיקים הועברו לאדם נוסף לצד בקשה שלא להפקידם במועד הפירעון ובצירוף תשלום כסף מזומן, אך כלל לא הוסבר מדוע התובע נדרש לדעת שהייתה בעיה עם השטרות.
לעומת זאת, מעדותו של עד התביעה עלה שהתובע נתן תמורה במזומן נגד השיקים, לאחר שהנתבע אישר שהם היו תקינים. מאחר וגרסה זו לא נסתרה, השופט קבע שהנתבע לא הרים את הנטל שהוטל עליו לסתירת חזקת האחיזה כשורה של התובע בשיקים. על כן, התביעה התקבלה והנתבע חויב לשלם לתובע את מלוא הסכום שצוין בשיקים, בצירוף ריבית והצמדה.
