ניהול עסקיים משפחתיים עלול לגרום לקשיים שונים, לרבות סכסוכים בין בני המשפחה על נושאים מגוונים. הנושא הרווח ביותר בגינו פורצים סכסוכים אלו הינו כסף. קרי, סכסוך כלכלי. לא פעם, מגיעות לבתי המשפט תביעות שמוגשת כנגד אחים, הורים וילדים ובמרכזם דרישה להשבת סכום כסף או אכיפת הסכם כספי. מדובר בסכסוכים בעלי מאפיינים קשים. שכן, להכרעה המשפטית יש השפעה על מישור היחסים בין בני המשפחה השונים ואף עלול להיווצר נתק עקב כך. דוגמא לתביעה כספית שהוגשה בין אחים ניתן לראות בפסק הדין דנא.
במקרה זה, הוגשה לבית המשפט תביעה לאכיפת הסכם כספי שנחתם בין שני אחים, התובע והנתבע. על פי כתב התביעה, התובע ניהל יחד עם הנתבע ואחים נוספים שותפות בלתי רשומה בה התנהלו עסקי המשפחה. מותקף היות הנתבע האח הבכור, הוא הופקד על יחסי החוץ של השותפות והיה המנהל בפועל של הנכסים. לאחר זמן מה, הוא החל בניהול משא ומתן עם אחיו לשם פירוק השותפות. לאחר משא ומתן ארוך, התגבש בין הצדדים הסכם במסגרתו נקנה חלקו של התובע בשותפות על ידי הנתבע.
לטענת התובע, טרם החתימה על ההסכם ולאחר ניסוחו, הוא הגיע לבית העסק אך הנתבע הזמין משטרה בתואנה כי הראשון פלש שלא כדין למקום. לאחר הגעת המשטרה, זומנו יתר האחים למקום. אז, הנתבע הורה להם לחתום על הסכם חדש לפירוק השותפות, בו הוכנסו מספר שינויים. האחים חתמו וכך גם התובע.
טיעוני הצדדים
התובע טען כי על פי הנוסח החדש של ההסכם, הוא היה זכאי ל- 900 אלף ₪ ולהעברת זכויות הבעלות בנכס מקרקעין על שמו. לדידו, הנתבע התכחש להסכם וטען כי הוא היה חסר תוקף מאחר שלא חתם עליו. עם זאת, התובע הדגיש שלמרות ההתכחשות להסכם, הנתבע נישל אותו מעבודתו בבית העסק המשפחתי ומהשותפות בכלל ואף הפסיק את משכורתו. על כן, הוא ביקש מבית המשפט להורות לנתבע לקיים את ההסכם ולשפותו בגין נזקיו.
מנגד, הנתבע הכחיש את טענות התובע בנוגע לקיומה של שותפות בין הצדדים. לשיטתו, המסמך עליו חתם התובע היה בגדר טיוטה ולא הסכם סופי ולכן הוא לא היה מחויב לתניות שנקבעו בו.
בית המשפט קבע - ההסכם נחתם ללא הרשאת הנתבע
לאחר שמיעת טענות הצדדים, השופט החליט כי ההסכם בין התובע לנתבע נחתם ללא הרשאתו של האחרון. שכן, מי שחתם בפועל היו אחי הצדדים. אולם, לא ניתנה להם הרשאה מפורטת לחתום בשם הנתבע על ההסכם. בנוסף, נקבע כי האחים לא היו יכולים לשמש כשלוחי הנתבע משום ששימשו כמתווכי הצדדים ומפשרים. משכך, היה על השופט לבחון מה היה תוקפו של החוזה בהיעדר החתימה.
לטענת התובע, היה במקרה זה קיבול בהתנהגות מצד הנתבע, לאחר שהאחרון מסר לו ארבע המחאות בסך של 900 אלף ₪. כלומר, התובע טען כי הנתבע ראה בהסכם כמחייב והתנהגותו הוכיחה כי האחים חתמו באישורו על החוזה. מנגד, הנתבע הכחיש מתן תוקף להסכם וטען כי אף התובע לא ראה בו כמחייב. זאת משום שהאחרון לא חתם עליו כלל באותו מעמד, אלא רק טרם התביעה.
לאור הראיות השונות, השופט קבע שהתובע לא חתם על ההסכם במעמד בו הוא הוצג לו לראשונה על ידי האחים, אלא זמן קצר לפני התביעה. על כן, נקבע כי הלכה למעשה, אף אחד מהצדדים לא ראה בהסכם כמחייב ומילא אחר התחייבויותיו. בנוסף, התובע לא עמד על קיום ההסכם טרם התביעה. לדעת השופט, מהתנהגות הצדדים לא עלתה גמירות דעת ולכן, בהיעדר החתימה, הרי שלא היה מדובר בהסכם מוגמר ומחייב. לפיכך, נשמטה הקרקע תחת נושא התביעה ודינה היה להידחות. קרי, בקשות התובע נדחו.
.JPG)
.jpg)
