כאשר מתגלה סכסוך משפטי בין בעלי דין, באפשרותם לפנות לבית המשפט על מנת להגיע להכרעה. עם זאת, ישנם מוסדות חלופיים אליהם ניתן לפנות, כגון בוררות וגישור. בהליך הבוררות, בעלי הדין שוטחים את טענותיהם בפני אדם נוסף אובייקטיבי והלה מכריע במחלוקות השונות. אחד מהיתרונות בהליך זה הוא אפשרות הצדדים לבחור את זהות הבורר בעצמם. לעיתים, מדובר באדם בעל ידע מקצועי בתחום מסוים כגון הנדסה, כלכלה וכו', ואין הכרח שיהיה בעל הכשרה משפטית או ישמש כשופט.
להליך יתרונות נוספים כגון טווח הזמנים הקצר בו הוא נעשה, האפשרות לשמור על חשאיות, קביעת סדרי הדין וכללי הראיות על ידי הצדדים עצמם והיעדר הצורך בתשלום אגרה. בנוסף, על הבורר מוטלת חובה להכריע בסכסוך הנידון על דרך הפשרה, או על ידי קבלת עמדתו של צד אחד באופן מלא או חלקי ובאפשרותו אף לדחות את התביעה כליל.
מנגד, להליך מספר חסרונות. לדוגמא, על בעלי הדין לשלם בעצמם את שכרו של הבורר, שיכול להיות גבוה. חוק הבוררות, שנחקק בשנת 1968, מסדיר את הסכם הבוררות שנחתם בין הצדדים, תשלום שכר הבורר, מהלך הדיון בפניו, אפשרות הערעור על ההחלטה ועוד. בסעיף 8 לחוק, נקבע כי בית המשפט יכול למנות בורר על פי בקשת מי מבעלי הדין. דוגמא לדיון בבקשה זו ניתן לראות בפסק דין דנא שנידון בבית המשפט המחוזי בירושלים.
החלטה על זהות הבורר
במקרה דנן, הוגשה לבית המשפט בקשה למנות בורר על מנת להגיע להכרעה במחלוקת שהתגלתה בין המבקש למשיבה אודות שכר טרחתו של הראשון. השכר נדרש עבור הטיפול של המבקש במשיבה במסגרת ההליכים שהתנהלו בעניינה בבית הדין המשמעתי לשופטים. לאחר שהתגלה הסכסוך, המבקש הציע לבחון את חילוקי הדעות במסגרת הליך בוררות.
המשיבה הסכימה, אך התנתה את זהות הבורר. היא ביקשה שהוא יהיה שופט בדימוס. המבקש הסכים לתנאי זה, אך הצדדים לא הגיעו להסכמה בדבר זהות הבורר. אי לכך, הם פנו לבית המשפט על מנת להכריע בעניין. בתגובה לבקשה, המשיבה חזרה על הסכמתה לבירור המחלוקת בהליך בוררות ועל התנאי בדבר זהותו של הבורר.
בפתח הדיון, השופט ציין שהפניית סכסוך לבוררות טעונה הסכמה בכתב של הצדדים. זאת מכוח סעיף 1 לחוק הבוררות, תשכ"ח – 1968. במקרה זה, ההתכתבויות שהועברו בין הצדדים מילאו תנאי זה והיה ניתן להסיק מהן שהם אכן הסכימו לפתור את הסכסוך בבוררות. עם זאת, השופט הבין שזהות הבורר הותנתה על ידי המשיבה, ולכן המחלוקת בין הצדדים הייתה באשר לעניין זה בלבד.
לאור האמור לעיל, הוא החליט למנות את כבוד השופטת בדימוס בלהה כהנא לשמש כבוררת במחלוקת שהתגלתה בין הצדדים. טרם המינוי, היה על הצדדים לקבל את הסכמת כבוד השופטת. במידה והשופטת לא הייתה נענית לבקשת מינויה כבוררת, השופט הבהיר לצדדים כי באפשרותם לפנות לבית המשפט בשנית על מנת למנות בורר אחר.
