עע 157/03 יולנדה גלוטן נ’ לאה יעקוב
יולנדה, עובדת זרה מהפיליפינים, שימשה במטפלת סיעודית של לאה שהייתה מונשמת במשך כשנה. יחסי העבודה בין הצדדים נקשרו באמצעות חברת כוח האדם ארגמן בע"מ. עד לחודש יולי 2000 הועסקה יולנדה תמורת סכום חודשי של 500 דולר. החל מחודש אוגוסט 2000 ועד למועד בו הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים עמד שכרה החודשי של יולנדה על 550 דולר.
בנוסף, שילמה לאה ליולנדה מדי שבוע 50 ש"ח עבור "דמי כיס" ונסיעות. יולנדה הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בו ביקשה בין היתר, גמול בגין שעות נוספות.
האם עובדת סיעוד במשק בית זכאית לגמול שעות נוספות?
1. חוק שעות עבודה ומנוחה חל על עובדים מסוגה של יולנדה. הם נמצאים בבית, ניתן לפקח עליהם ומידת האמון האישי איננה מידה מיוחדת שכן הם לא עובדים בשכר גבוה או יכולים להחליט החלטות חשובות.
2. מצבה של לאה דרש השגחה צמודה של יולנדה. השגחה זו נמשכה בכל שעות היממה, גם אם לא לוותה בכל רגע ורגע בפעולה אקטיבית של יולנדה. אוזניה של יולנדה היו צריכות להיות כרויות לכל צפצוף של מכשיר הנשימה ועיניה היו צריכות להיות פקוחות למצבה של לאה. אלמלא הייתה יולנדה ממלאת את תפקידה ומשגיחה על לאה, הייתה לאה נתונה בסכנת חיים מיידית. בנסיבות אלה, גם כאשר הייתה יולנדה רשאית לפנות עיסוקיה, לא הייתה מורשית יולנדה לעזוב את לאה. למעשה, הקדישה יולנדה את עיתותיה ללאה, ככוננית ומשגיחה, גם אם לא הייתה עסוקה בביצוע משימות ספציפיות עבורה.
3. ניתן לראות, בשעות בהן השגיחה יולנדה על לאה כשעות עבודה ולכן יש לשלם לה גמול שעות נוספות.
לסיכום, במקרה של עובדי סיעוד שניתן להוכיח את מסגרת השעות בהם הם עובדים, יש לשלם להם גמול שעות נוספות בהתאם לנסיבות העניין הספציפי.
עודכן ב: 04/11/2012