עע 300353/97 מדינת ישראל נ’ נהרי
נהרי עבד במעון לאנשים עם פיגור. לאחר תקופה מסוימת בה עבד נהרי במשמרות יום, החל להיות משובץ למשמרות לילה ולקבל תוספת שגולמה בשכרו. נהרי התלונן אך לא נענה. לאחר תקופה מסוימת התרגל נהרי לעבוד במשמרות לילה. כעת, החליטה הנהלת המעון לשנות את סדרי העבודה של המטפלים ולשבצם ברוטציה.
נהרי התנגד שכן כתוצאה מכך הוא מפסיד משכרו כיוון שכעת הוא לא רק עובד במשמרות לילה אלא גם במשמרות יום.
האם לנהרי קנויה זכות לסדרי ושעות עבודה קבועות?
1. אחרי שנים רבות של עבודה במשמרות הלילה וקבלת התוספת המיוחדת עבור עבודה זו, נוצר תנאי בחוזה העבודה של נהרי לפיו לא יפסיקו לשלם לו את התוספת. במיוחד לאחר שהמעון כפה על נהרי ולא שעה לתלונותיו בתחילה לעבוד במשמרות יום. לא ניתן לשנות באופן חד-צדדי את התוספת הקבועה שניתנה במשך שנים רבות לנהרי.
2. הנהלת המעון רשאית לשנות את סדרי העבודה שכן זהו שינוי המצוי תחת הפררוגטיבה הניהולית שלה. יחד עם זאת, היה על ההנהלה להפסיק את ההסדר הבלתי חוקי עם נהרי שכן לפי חוק שעות עבודה ומנוחה אסור להעסיק עובד במשמרת לילה באופן קבוע.
3. את החלק הבלתי חוקי של החוזה לא מחייבים את הנהלת המעון לקיים, קרי, לא ניתן לחייב את הנהלת המעון להמשיך ולהעסיק את נהרי רק בעבודת לילה. ביה"ד לא יכול לתת יד לקיומו של הסדר בלתי חוקי.
4. את החלק הממוני הנלווה להסדר של נהרי, קרי, את התוספת שקיבל נהרי עבור משמרות הלילה, אין מניעה לקיים. הנהלת המעון תמשיך לשלם לנהרי כאילו הוא עבד במשמרת לילה. היא שומרת על רמת השכר לה ציפה נהרי.
לסיכום,
למעביד ישנה פררוגטיבה ניהולית לשנות את סדרי העבודה. עם זאת, אין פררוגטיבה מוחלטת, יש לעשות בזכות זו שימוש בתום לב.