הכלל המנחה את המשפט במסגרת דיני החוזים הוא כי "חוזים יש לכבד". לצורך כך, בתי המשפט אוכפים חוזים כאשר אחד מהצדדים מנסה להתחמק מההתחייבויות אשר קמו לו מכוח החוזה עליו חתם. עם זאת, במקרים מסוימים, בהם הצד אשר כנגדו הופר החוזה נוהג בדווקנות ולא מקטין את הנזק אשר נגרם לו בעקבות ההפרה של הצד שכנגד, בתי המשפט יתחשבו זאת במסגרת פסיקת הפיצויים.
במקרה שלפנינו, המהווה דוגמא לסיטואציה מסוג זה, התעוררה מחלוקת בדבר זכויות אשר היו קשורות לקבלת פנסיה גרמנית ותשלום שכר הטרחה לשם קבלתה.
יש לכם שאלה?
פורום תביעה אזרחית
בהתאם לאמנה, אשר נחתמה בין מדינת ישראל לבין הרפובליקה הפדראלית של גרמניה, התאפשרה קבלת פנסיה חודשית שותפת לאזרחי מדינת ישראל שהיו גם אזרחי גרמניה, ועמדו בתנאי הזכאות לפי החוק הגרמני ושילמו באופן רטרואקטיבי את תשלומי הביטוח הסוציאלי בגרמניה.
הנתבעת הייתה אזרחית ישראל אשר ביקשה לממש את זכותה לקבלת פנסיה גרמנית. לצורך כך, הנבעת התקשרה עם התובעת, חברה שעסקה ברכישת זכויות סוציאליות בגרמניה, בהסכם ייצוג.
התובעת טענה כי בעקבות טיפולה במקרה של הנתבעת, האחרונה קיבלה אישור לרכישת זכויותיה. התובעת טענה כי בכך עמדה בכל התחייבויותיה לפי ההסכם, ולכן קמה לה זכות לשכר טיפול, בין אם הנתבעת בחרה לרכוש את זכויותיה לקצבת זקנה, ובין אם אלו. אולם הנתבעת החליטה להפסיק כל קשר עם התובעת בכדי לחמוק מתשלום שכר הטיפול המוסכם.
מנגד, לאחר כ-4 שנים הנתבעת הגישה תביעה שכנגד במסגרתה טענה כי התובעת התרשלה במתן טיפול מסור לצורך השגת פנסיה עבורה, כפי שהתחייבה לפי ההסכם. בנוסף, הנתבעת טענה כי ההסכם עליו הוחתמה היה מקפח ועושק, והיא חתמה עליו מבלי שהבינה את מהות העסקה, תוך שהיא מסתמכת על פרסומים שונים בנוגע לפעילותה של התובעת.
הכרעת בית המשפט בשתי התביעות
השופט קבע כי טענות הנתבעת בנוגע למרמה ועושק של התובעת לא הוכחו, ועל כן דחה אותן. השופט ציין כי הדין הוא שאדם אשר חתם על מסמך מבלי לקרוא את תוכנו אינו יכול לעשות שימוש בטענה כי לא ידע על מה הוא חותם, אלא אם כן יעמוד בנטל ההוכחה.
במקרה זה, השופט הדגיש כי לא נמנעה מן הנתבעת האפשרות לקרוא את המסמכים, או להתייעץ עם אדם זה או אחר. בנוסף, השופט ציין כי הוא התרשם שהנתבעת הייתה ברת דעת, והייתה מסוגלת לרדת לטיב תוכנן של ההתחייבויות עליהן חתמה.
השופט קבע כי בעצם ההכרה של שלטונות הביטוח הגרמני בזכותה של הנתבעת לקבלת פנסיה, במידה והייתה משלמת את תשלומי הביטוח הסוציאלי, וזאת בעקבות טיפולה של התובעת במקרה, התובעת מילאה את חובותיה לפי ההסכם. בכך, השופט קבע כי התובעת עמדה בנטל השכנוע כי הייתה זכאית לקבלת תשלום דמי טיפול.
השופט דחה את טענת הנתבעת כי התובעת לא הודיעה לה על זכאותה. השופט הסתמך בהחלטתו על מכתבים מיידעים שהציגה התובעת. בתוך כך, השופט הכריע גם כי התובעת לא התרשלה בפעולתה.
מנגד, השופט קבע כי התובעת הייתה יכולה להקטין את נזקה, גם אם לא הייתה מחויבת לכך מנקודת המבט החוזית, ועל כן בחר לפצל את האחריות בין התובעת לבין הנתבעת.
לסיכום, בית המשפט קיבל את התביעה העיקרית בחלקה, ודחה את התביעה שכנגד. בתוך כך, בית המשפט חייב את הנתבעת לשלם לתובעת 50% מדמי הטיפול לפי ההסכם בין הצדדים.