תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי בית המשפט יכול למחוק תביעה על הסף בהתקיים אחד מהתנאים המפורטים בסעיף. למשל, היעדר עילה. כאשר טענה זו מושמעת, הכוונה היא שגם אם כל הפרטים שנטענו בכתב התביעה הינם נכונים, לא קמה לבעל הדין שמנגד חובה להעניק את הסעד המבוקש. היעדר עילה יכול להתפרש גם כהיעדר יריבות בין בעלי הדין.

 

אולם, על פי ההלכה המשפטית, לא תתקבל מחיקת תביעה על הסף מחמת תנאי זה כאשר ניתן לתקן את כתב התביעה כך שתתגלה עילה. בנוסף, גם אם מתקבלת בקשת המחיקה, הרי שלא מדובר במעשה בית דין. כלומר, באפשרותו של התובע לתקן את הפגמים שנפלו בכתב תביעתו ולהגישו מחדש נגד אותו אדם. קבלת בקשת המחיקה יכולה לחסוך לבעלי הדין ניהול הליך סרק, ולמנוע בזבוז משאבים וזמן שיפוטי.


דרך נוספת לייעל את המערכת השיפוטית היא הגשת תובענות בסדר דין מהיר או מקוצר. באותם מקרים בהם מוגשות תביעות על סכומי כסף של עד 75 אלף ₪, ניתן להגיש את התביעה בסדר דין מקוצר והליך הבירור הינו מהיר יותר. אולם, על מנת לעשות זאת, על המבקש לעמוד במספר תנאים טרם פתיחת ההליך המהיר. דוגמא לדיון בשני נושאים אלו ניתן לראות בפסק הדין דנא, אשר נידון בבית משפט שלום בחיפה. במקרה זה, הוגשו לבית המשפט בקשות למחיקה על הסף ולמחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר".

 

התיק עובר לסדר דין רגיל - מחיקת הכותרת התקבלה


לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, הרשמת החליטה לקבל את בקשת מחיקת הכותרת. נפסק כי לא הוצגה כל עילה לתביעה בסדר דין מקוצר. נקבע כי התביעה הסתמכה על מסמך שהוגדר על ידי התובעת כחשבונית מס אך על המסמך לא הייתה חתימה והרשמת טענה כי הוא נערך על ידי התובעת. המסמך השני עליו התבססה התביעה היה מכתב דרישה של התובעת לנתבעת. בית המשפט קבע כי מבחינת מכתב זה, הוא לא סיפק ראשית ראייה להתחייבות שנוצרה בין בעלי הדין. כך או כך, הרשמת הדגישה כי ב"כ המשיבה הסכים למחיקת הכותרת ובהיעדר המחלוקת, לא הייתה סיבה שלא לקבל את הבקשה. על כן, הכותרת "סדר דין מקוצר" נמחקה והתיק הועבד לדיון בסדר דין רגיל.


באשר למחיקה על הסף בהיעדר עילה, הבקשה נדחתה. לטענת הנתבע, החשבונית שהוצגה על ידי התובעת הופנתה לחברה שבבעלותו אשר הייתה לקוחת התובעת – "שדות בגליל שירותי דלק ותובלה בע"מ". אולם, על גבי החשבונית נכתב שמה המקוצר של החברה – "מרכז דלק חוף הדלק". הנתבע טען כי טענות התובעת היו צריכות להיות מופנות כלפי החברה כנתבעת, ולא כלפיו.


מנגד, המשיבה טענה שהנתבע הוא שהזמין ממנה סחורה עבור שלוש תחנות הדלק שהיו בבעלותו וההתקשרות הייתה מולו. על מנת להוכיח טענה זו, התובעת צירפה דוגמה להזמנת סחורה, בה נכתב שמו של הנתבע. האחרון הגיש תגובה לטענת התובעת וביקש לדחות את טענותיה בהיעדר תצהיר. בקשה זו נדחתה על ידי הרשמת. בסופו של דבר, נקבע כי לא הייתה עילה למחיקה על הסף בהיעדר עילה. כלומר, הרשמת החליטה שהיה ראוי לברר את טענת התובעת לפיה מי שהזמין את הסחורה היה הנתבע, שלא הציג עצמו כבעל חברה. לכן, התביעה הוגשה נגדו ולא נגד החברה שבבעלותו. לסיכום, בקשת הנתבע התקבלה בחלקה, רק לעניין שינוי סדרי ההליך ולא למחיקת התביעה נגדו.