עיכוב בצוע צו סגירה של שוק רמלה לוד בחלוצי התעשיה בחיפה

כחלק מקבלת רישיון עסק יש לקבל אישורים שונים של גורמים שונים, בהתאם לאופיו של העסק. בין היתר, אחד מהאישורים הנדרשים הוא אישור כבאות, אשר ניתן על ידי שירותי כיבוי האש. מטרת קבלת האישור היא וידוא כי העסק ערוך להתמודדות עם מקרים של שריפה או של אסון אחר.

במקרה שלפנינו לעסק לא ניתן אישור כאמור, ולכן נידונה השאלה האם יש להמשיך לאשר את קיומו. במסגרת זו נידונה גם שאלת החשיבות של קיום דיון במעמד הצדדים, לצורך הכרעה בשאלה שבמחלוקת.

רקע עובדתי

המערער, שוק רמלה לוד, היה יריד סוחרים שפעל אחת לשבוע, בימי שני, בחיפה. במסגרת השוק כ-400 סוחרים היו מציעים את מרכולתם לציבור אשר הגיע למתחם בו השוק התקיים.

מיקומו של השוק היה מוסכם על כלל הרשויות כאשר החל להתקיים. אף על פי כן, בשלב מסוים שירותי כיבוי האש לא אישרו את המשך הפעלתו, ולכן לשוק לא ניתן רישיון עסק קבוע. כמו כן, בעקבות כך, בית המשפט נתן הוראה לסגירתו של השוק.

המערער פנה לבית המשפט לצורך קבלת אורכה בהפעלת השוק באותו המיקום, טרם העברתו. הארכה כאמור ניתנה על ידי בית המשפט למשך 4 חודשים. לאחר חלוף ארבעת החודשים, המערער פנה בשנית לבית המשפט לצורך קבלת אישור לעיכוב נוסף בביצוע צו הסגירה, אולם בית המשפט דחה בקשה זו. לפיכך, המערער הגיש ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי.

הכרעת בית המשפט המחוזי

השופט ציין כי החלטת בית המשפט ניתנה מבלי שהצדדים הוזמנו לטעון בפניו, וזאת למרות שהיה מדובר בהחלטה משמעותית, בעלת השפעה ציבורית וכלכלית. השופט גרס כי במקרים מסוג זה, היה ראוי לאפשר לצדדים להציג את עמדותיהם בפני בית המשפט. כלומר, בית המשפט המחוזי העביר ביקורת על התנהלות בית משפט השלום, אשר נתן את ההחלטה ללא דיון במעמד הצדדים.

השופט עמד על כך שתכליתו של קיום דיון במעמד הצדדים היא בחינה כוללת של טענות הצדדים, והעמקה ברווח או ההפסד החברתיים אשר נלווים לכל החלטה בנושא. השופט קבע כי אי קיום דיון כאמור היה בגדר פגם דיוני מהותי, אשר ירד, בנסיבות המקרה, לשורשו של העניין.

השופט עמד על העמדה של שירותי הכיבוי, לפיה השוק היווה מוקד ריכוז לאלפי אנשים, אשר הגיעו אליו לפרק זמן קצר ומרוכז. למרות זאת, למערער לא היו אמצעי כיבוי ופינוי נפגעים. כלומר, קיומו של השוק היה יכול להוות סכנה למי שפקד אותו, במקרה של שריפה.

בנוסף, השופט ציין כי לא הובהר האם מארגני השוק קיבלו הנחיות להסדרת אמצעי כיבוי חלופיים, והאם התנאים אשר הוצבו להם בנושא מולאו. השופט הנחה כי היה מקום לבחון דרכים חלופיות להסדרת הנושא, לרבות בחינה כלכלית של היתכנותן, לצורך מתן היתר להמשך עבודה סדירה של המערער.

לאור כל האמור לעיל, בית המשפט פסק כי על המערער היה לבחון היתכנותם של פתרונות חלופיים בהתאם להנחיות של שירותי הכיבוי, ולצורך כך קיבל את הערעור ועיכב את ביצוע צו הסגירה אשר ניתן למערער.