פסק דין בעניין יחסי עובד-מעביד של מתמחה

שאלת קיומם של יחסי עובד מעביד היא השאלה שעומדת בבסיס משפט העבודה. לרוב, בהסתמך על התשובה לשאלה זו, ניתן ללמוד על הזכויות והחובות של הצדדים.

 

שאלת קיומם של יחסי עבודה בין מתמחה לבין מאמנו נידונה במקרים שונים בפסיקה, ולגבי תחומים שונים, דוגמת מתמחים במשפטים וברפואה, נקבע כי מתקיימים יחסי עבודה בין הצדדים. במקרה שלפנינו עלתה השאלה האם דין דומה חל על מתמחה בתחום שמאות המקרקעין.

 

יש לכם שאלה?
פורום זכויות וחובות מעסיקים
פורום זכויות עובדים
פורום בית הדין לעבודה

 

המערער היה כלכלן בהשכלתו, ועבד במשך כ-35 שנים בבנק. לאחר פרישתו מהעבודה, המערער בחר ללמוד שמאות, והתקבל לעבודה אצל המשיבים, אשר היו שמאי מקרקעין שניהלו משרד לשמאות בתקופה הרלוונטית.

 

המערער החל לעבוד במשרד של המשיבים ביום ה-14.11.98, והמשיך בעבודה עד יום ה-1.9.2002, כאשר במשך התקופה האמורה הוא שימש תחילה כטרום מתמחה, לאחר מכן כמתמחה, ולבסוף המשיך בעבודה למרות שלא היה מתמחה, וגם לא היה שמאי שכן לא השלים את הסמכתו.

 

המערער טען כי הוא ביצע את כל המטלות אשר קיבל באופן אישי, שמו נכלל ברשימת העובדים של המשרד, ובחלק הארי של התקופה האמורה הוא לא הועסק במקום עבודה אחר. חרף כך, המערער טען כי הוא לא קיבל מהמשיבים תנאי שכר ותנאי עבודה קבועים כעובד, בניגוד לאנשים אחרים במשרד.

 

מנגד, המשיבים טענו כי המערער לא הועסק באופן מלא במשרדם, אלא היה גורם חיצוני אשר ביצע עבודות למשרד. כראייה, המשיבים הציגו את נתוני השכר הנמוכים של המערער, והעובדה שלא הייתה להם כל התנגדות כי המערער יעבוד במקום עבודה נוסף.

 

בית הדין האזורי לענייני העבודה פסק כי בין הצדדים לא התקיימו יחסי עבודה. לצורך הכרעתו, בית הדין האזורי יישם מבחנים שונים של הפסיקה, וביניהם מבחן ההשתלבות.

 

המערער הגיש ערעור, והשאלה אשר עמדה בפני בית הדין הארצי לעבודה הייתה האם התקיימו יחסי עובד מעביד בין המערער לבין המשיבים, וכפועל יוצא, האם המערער היה זכאי לכל הזכויות הסוציאליות אשר נגזרו מקיומם של יחסים כאמור בין הצדדים.

הכרעת בית הדין הארצי לענייני עבודה

 

השופט קבע כי הדין אשר חל על מתמחה בתחום של שמאות מקרקעין לא היה שונה מהדין אשר חל על מתמחים אחרים, דוגמת בתחום עריכת הדין או הרפואה.

 

השופט עמד על כך שפסיקה קודמת בנושא של מתמחים קבעה כי לא היה בקיומה של הסכמה, בין אם בכתב ובין אם כזו אשר נלמדת מהתנהגות הצדדים, לפיה לא חלו יחסי עבודה בין הצדדים, כדי לאיין את קיומם של יחסי עבודה אלו, או לפגוע בזכויות מגן של העובד לפני משפט העבודה.

 

השופט ציין כי היחסים בין מתמחה לבין מאמנו הינם במהותם בלתי שוויוניים, ולכן לא היה ניתן להשלים עם ניצול של המאמן את מצוקתו של המתמחה, הזקוק לו לצורך השלמת לימודי המקצוע. השופט אף ציין כי הנחות אלה היו נכונות עבור תקופת טרום ההתמחות.

 

השופט קבע כי הלכה למעשה התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים, אולם אלה הולבשו בכסות של מערכת יחסים בין עצמאי הנותן שירות לבין עסק. לאור כל האמור לעיל, בית הדין הארצי לענייני עבודה החזיר את ההליך לבית הדין האזורי לענייני עבודה, תוך קביעה כי התקיימו יחסי עובד מעביד בין המערער לבין המשיבים. בית הדין הארצי הנחה את בית הדין האזורי לדון בזכויות של המערער, ובחובות של המשיבים, לאור קביעה זו.