לפנינו החלטה של שופטת בית המשפט המחוזי, בדבר התנגדות בעלי מניות להסדר נושים. חברה נכנסה להקפאת הליכים עקב קשיים כלכליים. הנאמן שמינה בית המשפט חתם על הסדר נושים. בנוסף, הנאמן חתם על הסכם מכירה עם משקיע חדש. על פי ההסכם, השליטה בחברה הייתה אמורה לעבור למשקיע לאחר שתהיה נקייה מכול החובות. הנאמן טען, שמכירת החברה כנכס חי עדיפה על פני מכירת נכסיה בהליך של כינוס ופירוק. בנוסף, נטען כי גם לנושים הלא מובטחים עדיפה המכירה בדרך זו, מאחר שבמכירה בהליך רגיל של פירוק, בנק לאומי, הנושה המובטח, יקבל את כל הכסף, ואילו ע"י הסכם המכירה, הם יקבלו לפחות חלק מכספם.
יש לכם שאלה?
בשתי בקשות שונות, הגישו בעלי מניות בחברה התנגדות להסכם. הם טענו כי לנאמן אין סמכות להפקיע את מניותיהם. כמו כן, בעלי המניות התנגדו להסדר, וזאת משום שלא הייתה בו התייחסות לשאלת הערבות האישית שהם נתנו לטובת חובות החברה. הנאמן טען כי לא היה טעם לקיים אסיפת נושים מיוחדת לאותם נושים שניתנה להם ערבות אישית, זאת מאחר וממילא אין מקור מימון נוסף לנושים אלו.
ההחלטה
בית המשפט קבע כי אכן על ההסדר לכלול גם התייחסות לנושא הערבויות האישיות. בהחלטה נקבע כי ישנה חשיבות לכך שאחרי ההסדר, גם החובות האישיים של בעלי המניות יוסדרו, ולא רק חובות החברה. "מאחר ובעלי המניות לא מתנגדים להסכם עצמו אלא רק לנושא הערבויות האישיות, על הנאמן לקיים אסיפת נושים נוספת, אליה יוזמנו הנושים שניתנה להם ערבות אישית", קבעה השופטת. "על בעלי המניות לתת לקראת האסיפה תצהירים מפורטים, בדבר יכולתם הכלכלית לפרוע את חובות הנושים. ההסדר שהושג עד כה לא ייפגע. אם יושג הסדר אחר עם הנושים שלהם ניתנה גם ערבות אישית, לא יהיה זה על חשבון קופת ההסדר שכבר הושג".
עודכן ב: 19/02/2012
