הליך הבחירות הינו מהיסודות המהותיים והבסיסיים ביותר של השיטה הדמוקרטית. אי לכך, כאשר עולה טענה של פגם בהליך זה, שמקורה במתן שוחד או שחיתות, בית המשפט חוקר לעומק את נכונות הטענות, בשים לב כי הוא אינו מתערב במהלכים פוליטיים לגיטימיים של המתמודדים.
במקרה שלפנינו, בית המשפט נדרש לפסוק לגבי כשירות בחירות לראשות מועצה מקומית. מקרה זה מהווה דוגמא לאיזון אשר מבצע בית המשפט בין מהלכים לגיטימיים אשר ביצעו המתמודדים, לבין כאלו שחרגו מתחומי הסבירות.
רקע עובדתי
המערער, ראש המועצה עראבה לשעבר, התמודד בבחירות לראשות המועצה שנערכו ביום ה-25.11.2009. המשיב התמודד אף הוא, וזכה למרבית קולות הבוחרים, בפער של כ-222 קולות מהמערער. המערער פנה לבית המשפט ולהלין על תוצאת הבחירות.
המערער טען כי המשיב חתם על הסכם אשר היווה שוחד בחירות, שעניינו היה מתן טובת הנאה ושליטה כלכלית בתמורה לתמיכה פוליטית. בנוסף, למול הסיוע במערכת הבחירות לראשות המועצה, הובטחה תמיכה פוליטית עתידית במסגרת הבחירות המקדימות בסיעת חד"ש.
המערער הוסיף כי קבוצה של כ-20 אנשים, אשר נרשמה הצבעתם, שהו מחוץ לתחומי מדינת ישראל במועד הבחירות. מנגד, המשיב הכחיש את טענות המערער מכל וכל.
הכרעת בית המשפט
השופט הכריע כי בהסכם התמיכה ההדדית לא היה כל פגם. עם זאת, השופט הדגיש כי מעבר לתמיכה זו, ההסכם כלל הענקת סמכויות נרחבות לוועדה אשר עתידה הייתה לקום על ידי הצדדים. בין סמכויות אלה, השופט ציין החלטה בכל עניין או פרויקט (מינויים, העסקת עובדים, התקשרויות עם ספקים) בכל התחומים המוניציפאליים (הנדסה, מדידות, סיוע משפטי, הסעות, חינוך, תרבות וכדומה).
השופט קבע כי בהתאם להסכם, הענקת הסמכויות האמורה הייתה צריכה להינתן בתמורה לתמיכה הפוליטית. כלומר, הוועדה הייתה עתידה להחליט בנושאים אשר מחייבים עריכת מכרז לפי חוק, ושהסמכות לדון בהם מסורה לראש המועצה, לוועדת המכרזים או גורמים אחרים מתוך המועצה. בנסיבות דנן, השופט גרס כי היה מדובר בשוחד בחירות מובהק שעניינו, כטענת המערער, מתן טובת הנאה ושליטה כלכלית בתמורה לתמיכה פוליטית.
בנוסף, השופט קבע כי ההסכם היה פסול מיסודו, בעצם כך שהעביר את הניהול הפעיל של המועצה מידי הנבחרים, לידי וועדה המורכבת מפרטים שלא התמודדו בבחירות. השופט ציין כי היה מדובר במכירת הסמכות השלטונית, והפקעתה מידי מי שנבחרו במסגרת הליך דמוקרטי. בכך, ההסכם נגד את טובת הציבור ותקנת הציבור, והיה פסול מיסודו.
השופט שוכנע כי הוכח שההסכם היה עלול להשפיע על תוצאות הבחירות, וכי המשיב היה שותף לחתימת ההסכם, וזאת, בין היתר, משום שנמנע מלהעיד בבית המשפט.
לאור כל האמור לעיל, בית המשפט פסק כי תוצאת הבחירות שנערכו תבוטל, וכי היה לערוך בחירות חוזרות בתוך 30 ימים, מהיום שבו פסק הדין הפך לחלוט.