התערבות בית המשפט בהחלטות פנימיות של גופים ומוסדות ציבוריים, אימתי?

כאשר בית המשפט נדרש לדון בשאלה הנמצאת בתחום סמכותה של רשות ציבורית זו או אחת, הוא עושה זאת, אך בזהירות רבה. למעשה, ההלכה היא שלרשות מתחם שיקול דעת ורק במקרה שהחלטתה חרגה ממנו, או שנפלו בה שיקולים זרים והיא נעשתה בניגוד לכללי הצדק הטבעי, בית המשפט יתערב. כלומר, היקף ההתערבות השיפוטית הינו מצומצם. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא.

רקע

במקרה דנן, בית המשפט העליון דן בחמישה ערעורים שהוגשו בעקבות החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב בנושא הרכב הרשימה שאמורה הייתה להיות מוגשת לוועדת הבחירות המרכזית על ידי תנועת הליכוד. למעשה, בכל אחת מההחלטות עליהן הוגש הערעור, בית המשפט המחוזי התבקש לשנות החלטות שהתקבלו במוסדות הפנימיים של תנועת הליכוד. בשלושה מהמקרים הבקשות נדחו ובמקרה אחד, הבקשה התקבלה.

הלכה למעשה, השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט העליון הייתה האם היה צידוק להתערבות של בית המשפט המחוזי בהחלטות הטריבונל הפנימי של תנועת הליכוד. זאת לאור ההלכה המשפטית לפיה התערבות בית המשפט בנושאים אלו מוגבלת רק למקרים בהם הייתה פגיעה בכללי הצדק הטבעי או חריגה מסמכות. על כן, רק במקרה אחד, בו בית המשפט המחוזי פסק שהייתה חריגה מסמכות, הוא התערב.

החלטת בית המשפט העליון

השופט גרוניס, שלהחלטתו הצטרפו יתר השופטים בדיון, פסק שלא היה מקום להתערבות באף אחד מהמקרים והיה ראוי לפסוק את הדין באופן אחיד בכל המקרים. זאת מאחר ולא נפל פגם בהחלטות המוסדות הפנימיים באף אחד מהמקרים. הלכה למעשה, השופט ציין שהסוגיה שעמדה בפני בית המשפט הייתה של פרשנות התקנון. גם בפרשנות זו, היקף ההתערבות של בית המשפט הינו מצומצם ובמקרה זה, לא הייתה הצדקה להתערבות.

השופטת נאור הסכימה לדבריו של השופט גרוניס והוסיפה שביחס למקרה בו בית המשפט המחוזי התערב בהחלטת הוועדה, כלל לא הוכח שהיה טעם לכך. שכן, הראיות שהוגשו לבית המשפט לא הוכיחו על קיומו של שיקול זר שנפל בהחלטת הוועדה והצדיק התערבות. השופט רובינשטיין הצטרף להחלטה זו ובסופו של דבר, הערעורים על החלטות בית המשפט המחוזי נדחו, פרט לערעור על פסק הדין במסגרתו הערכאה הדיונית התערבה בקביעות הטריבונל הפנימי של מפלגת הליכוד שהתקבל. קרי, נקבע שהחלטת הטריבונל הייתה מוצדקת ולא היה טעם לשנותה.