בקשה להפחתת שכר טרחת בורר בעקבות אי ידיעה אודות שיעורו

מוסד הבוררות מהווה פעמים רבות תחליף ראוי למערכת המשפט. הבוררות מוסדרת בחוק הבוררות, ולפסק בורר ישנו מעמד רם מבחינת התפיסה המשפטית בישראל. חוק הבוררות קובע, בין היתר, את ההסדרים שחלים על שכר טרחתו של הבורר. במקרה שיתואר להלן, מדובר בבעלי דין אשר הגישו לבית המשפט בקשה להפחית את שכרו של הבורר, וזאת בהתאם לאפשרות לעשות זאת במסגרת חוק הבוררות. בית המשפט קיבל את טענתו המשפטית של הבורר, אולם קבע כי הבורר לא הצליח להוכיח מבחינה עובדתית שיש לדחות את הבקשה של המבקשים על הסף.

יש לכם שאלה?

פורום גישור ובוררות

המבקשים בהחלטה זו ביקשו מבית המשפט להפחית את שכרו של בורר שמונה בתובענה בינם לבין המשיבים הפורמאליים. הבקשה הוגשה כנגד הבורר עצמו, והיא הוגשה בהתאם לסעיף 32(א) לחוק הבוררות שמאפשר הגשת בקשה מסוג זה להפחתת שכר הבורר. הבורר מצידו הגיש בקשה למחיקה על הסף. זאת בשל כך שחוק הבוררות קובע באופן מפורש את המועד בו ניתן להגיש את הבקשה להפחתת שכר הבורר, ולטענת הבורר, התקופה חלפה.

המועד להגשת בקשה להפחתת שכר הבורר

חוק הבוררות קובע כי לא ניתן להגיש בקשה להפחתת פסק הבורר בטרם ניתן הפסק, וכן לא ניתן להגיש זאת במועד שהוא מאוחר מ-45 יום לאחר מתן הפסק. כלומר, חלון הזמן להגשת הבקשה להפחתת פסק הבורר הוא תקופה קצובה של 45 יום. מן הבחינה העובדתית, פסק הבורר ניתן ביום 22.4.02. המשיבים הגישו בקשה לביטולו, בקשה שנדחתה. כמו כן, על דחיית הבקשה לביטול הוגש ערעור שנדחה גם כן. מכאן, שפסק הבורר נהיה לחלוט וסופי ביום 23.9.04, עת ניתן פסק הדין בערעור. לטענת הבורר, הבקשה דנן הוגשה זמן רב לאחר פסק הבורר, וחוק הבוררות אינו מאפשר לבית המשפט שיקול דעת בשאלת משך הזמן להגשת הבקשה להפחתת השכר.

החלטת בית המשפט

בית המשפט קבע כי לאור הוראות חוק הבוררות, הבורר צדק בטענתו שעל המשיבים היה להגיש את בקשתם להפחתת שכרו בתוך המועד הקבוע בחוק, כלומר 45 יום מהיום בו הומצא להם פסק הבורר. למרות זאת, בית המשפט קבע כי המסקנה הסופית של הבורר, שבעניינינו חלף המועד להגשת בקשת ההפחתה, הייתה יכולה להיות נכונה רק אם לבעלי הדין הייתה ידיעה על השכר במועד בו הוא שולם. בית המשפט למד מן הפסיקה והחקיקה כי כאשר בעל דין אינו יודע על שכר הבורר, הוא אינו יכול להסכים לו. לכן, יש צורך לבדוק האם המבקשים ידעו בכלל על שכר הבורר.

בית המשפט הגיע למסקנה כי לא הונחה בפניו תשתית עובדתית מספיקה על מנת לקבוע אם המבקשים ידעו או לא ידעו על שכר הבורר. החשש אשר התעורר בעניין זה נבע מן הטעם שהמשיבים בבקשה זו (הנתבעים בבוררות) היו אלה אשר שילמו את שכר טרחתו של הבורר. המבקשים בבקשה זו לא היו צד לתשלום שכר הטרחה, ולא ידעו כמה שולם ומתי. רק לאחר שהמבקשים דרשו מהבורר לקבל אסמכתאות, או אז התגלה גובה התשלום למבקשים.

מסקנתו של בית המשפט הינה שהוא לא יכול לקבל הכרעה בבקשתו של הבורר לדחות על הסף את הבקשה של המבקשים. לכן, הוא מורה כי הבורר יגיש את טיעוניו לעניין זה ויתמוך טענותיו בתצהיר. המשיבים מנגד יוכלו להשיב לתצהיר הבורר תוך 30 יום מקבלתו.