בעקבות ריבוי מקרים של גרם מוות ברשלנות בתאונות דרכים, נקבע בפסיקה שיש להעלות את העונש בגין ביצוע עבירה זו. זאת על מנת להרתיע מפני ביצועה על ידי אחרים. אי לכך, יותר ויותר שופטים שדנים בגזר דין של נאשם שביצע את העבירה שלעיל, מחליטים על השתת עונש מאסר בפועל למשך שנים ארוכות. כך למשל נהג שנרדם בשעת נהיגה נידון לעשרים חודשי מאסר לריצוי בפועל ועשרים חודשים למאסר על תנאי וכן לפסילה של חמש עשרה שנה. דוגמא נוספת ניתן לראות בפסק הדין דנא.
יש לכם שאלה?
פורום תעבורה
פורום פלילי
פורום כתב אישום
פורום נהיגה בשכרות
במקרה זה, נגזר דינו של נאשם שהורשע בגרם מוות ברשלנות, חבלה של ממש, סטייה מנתיב, גרם נזק לרכוש ונסיעה מעבר למהירות המרבית המותרת. ההרשעה הייתה בסופו של הליך משפטי ארוך בו הוצגו ראיות שונות בנוגע לתאונת הדרכים בה הנאשם היה מעורב. על פי עובדות המקרה, התאונה התרחשה בליל ה-9.7.07, עת הנאשם נהג ברכב מסוג "פיאט" מכיוון בית שאן לירושלים. לצד הנאשם ישב חברו, שישן אותה עת ובספסל האחורי ישבו שני טרמפיסטים.
במהלך הנסיעה, הנאשם נרדם וסטה לכיוון הנתיב הנגדי. אותה עת נסע בנתיב הנגדי רכב מסוג איסוזו. אחד מהטרמפיסטים הבחין בסטייה מהנתיב וברכב שהתקרב במהירות והחל לקרוא לנאשם על מנת להעירו. הנאשם לא שמע קריאותיו. אולם, חברו של הנאשם התעורר למשמע הקריאות ומשך את ההגה לימין על מנת להשיב את הרכב לנתיב. אז, הנאשם התעורר ומשך את ההגה לצד שמאל. כתוצאה מכך, הרכב סטה מהנתיב בשנית והתנגש במכונית שהגיעה מהכיוון הנגדי. נוסעי הרכב נפצעו פציעות שונות ואחד מהטרמפיסטים נפטר.
גזר הדין
בפתח הדיון, הודגשה חומרת העבירות בהן הנאשם הורשע ובפרט, חומרתה של עבירת הגרם מוות ברשלנות. עוד צוין שעל פי ההלכה המשפטית, יש להחמיר בעונשם של נאשמים בעבירות אלו, על מנת למגר את תופעת הקטל בכבישים כתוצאה מנהיגה רשלנית. לצד זאת, יש לעמוד על מידת הרשלנות שבהתנהגות הנאשם במקרה הנידון ובהתאם לה, להחליט על כיוון הענישה. דהיינו, ככל שהרשלנות חמורה יותר, יש לשים דגש על האינטרס הציבורי בהרתעה ומניעה ומנגד, ככל שהיא נמוכה יותר, ראוי לתת משקל לנסיבותיו האישיות של הנאשם.
מידת הרשלנות
לאחר שקילת הדברים, נקבע שמידת הרשלנות של הנאשם הייתה ברף החמור. שכן, הלה התרשל בכך שנרדם על ההגה וסטה לנתיב הנגדי כתוצאה מכך. לא זו אף זו, על סמך עדות הטרמפיסט, הנאשם אף בדק את הטלפון הנייד במהלך הנהיגה טרם ההירדמות ונסע במהירות גבוהה מהמותר.
מנגד, היה ראוי לקחת בחשבון את התערבותו של החבר בנהיגה. מחד גיסא, יתכן ובהתערבות היה בכדי לסייע להתרחשות התאונה. מאידך גיסא, יתכן והתאונה הייתה מתרחשת בכל מקרה ותוצאותיה אף היו קשות יותר. כך או כך, הוזכר שבהכרעת הדין נקבע שהיה על הנאשם לצפות את התערבות החבר בהטיית ההגה לאור התרשלותו והירדמותו.
נסיבותיו האישיות של הנאשם
העדים במשפט הדגישו את אופיו הטוב של הנאשם, היותו אדם נורמטיבי שמרבה להתנדב ולסייע לאחרים. אביו טען שבנו הקפיד כל חייו על נהיגה זהירה וציות לחוקי התעבורה ולאחר התאונה, החל להסתגר והתקשה להתמודד עם האירוע. עוד נטען שעברו הפלילי של הנאשם לא היה מכביד והייתה לו רק הרשעת תעבורה אחת, בגין נסיעה אחורנית שלא לצורך.
באיזון בין מכלול השיקולים, ולאור הקביעה שמעשיו של הנאשם היו ברף החמור של הרשלנות, הוחלט להשית על האחרון עונש מאסר בפועל של שנתיים ושבעה חודשי מאסר על תנאי. בנוסף, רישיונו של הנאשם נפסל למשך 18 שנים. יש לציין שבית המשפט לא חייב את הנאשם בתשלום פיצויים למשפחת המנוח, כבקשת המדינה. זאת משום שנקבע שבפיצויים לא היה בכדי להקל על אובדנה של משפחת המנוח ובמקביל, למשפחת הנאשם לא הייתה יכולת לשאת בנטל תשלומם.