עדות כבושה היא מונח משפטי אשר מתייחס למצב בו עד אינו חושף את הגרסה העובדתית בהזדמנות הראשונה (לרוב במסגרת החקירה המשטרתית), אלא "כובש" את העדות, וחושף אותה רק בשלב מאוחר יותר (לרוב בעדותו מעל דוכן העדים במסגרת ההליך המשפטי).
ככלל, ההלכה היא כי בתי המשפט מייחסים משקל מועט לעדות זו, שכן ישנו חשש מהותי לאמינותה ומהימנותה. החריג הוא מצב בו לעד יש הסבר משכנע ומתקבל על הדעת לסיבה של שינוי העדות. המקרה שלפנינו מהווה דוגמא לשינוי משמעותי של עדות הנאשם, ומדגים את האופן בו בית המשפט בוחן את הנושא.
יש לכם שאלה?
פורום פלילי
הנאשם, שהיה רופא, ניהל מחלקה כירורגית בבית החולים איכילוב בתל אביב. במקביל, הנאשם ניהל קליניקה פרטית. לפי כתב האישום, במספר תאריכים שונים, הנאשם קידם טיפולים שונים של עבריין, אשר התנהלה נגדו חקירה פלילית, בהגיעו לבית החולים, על אף שלא היה מדובר במקרים דחופים מבחינה רפואית. בתמורה, הנאשם קיבל מאותו עבריין כספים.
הנאשם הואשם כי קיבל שוחד, ולכן הועמד לדין לפי סעיף 290 לחוק העונשין. מנגד, הנאשם כפר בכל העובדות אשר ביססו את התגבשות העבירה, ויוחסו לו. הנאשם טען כי קיבל את הכספים עבור השירות הפרטי אשר נתן לעבריין בקליניקה הפרטית, ועבור ייעוץ טלפוני שביצע.
הכרעת בית המשפט
השופטת דחתה את הטענה כי הנאשם קיבל את הכסף בתמורה לטיפול הפרטי שקיבל, שכן מחומר הראיות אשר הוצג לפניה עלה כי העבריין לא טופל באופן פרטי בקליניקה של הנאשם.
כמו כן, השופטת דחתה את טענת הנאשם כי היה סבור שהכסף ניתן לו עבור ייעוץ טלפוני. השופטת ציינה כי היה מדובר בטענה כבושה אשר הועלתה לראשונה רק בבית המשפט, ולא היה לה זכר בחקירה של הנאשם. בנוסף, לאור העובדה כי אורך השיחות בין הצדדים לא הוכח, ותוכנן לא היה מקצועי, אלא הפנייה לקופת חולים בלבד, תמחורן ב-800-1,000 ₪ היה בלתי סביר.
שלישית, טענות הנאשם כי תרם את הכספים, מבלי שהציג לפני בית המשפט קבלה התומכת בגרסה זו, וכאשר הוא סותר את עדותו בחקירה, לא שכנעו את השופטת. הנאשם אף לא שלח לעבריין קבלות עבור הכספים שקיבל.
השופטת לא התרשמה מטענת ההגנה לפיה הנאשם נדרש לביצוע עבירה מכורח הנסיבות, שכן לטענתה לא היה נתון לאיומים או לכל סכנה מצד העבריין. באופן כללי, השופטת גרסה כי גרסתו של הנאשם, והמסכת העובדתית אשר הציג בבית המשפט, היו בדויות וכבושות.
השופטת גם לא סברה שההבדל המשמעותי בין עדותו של הנאשם במסגרת החקירה המשטרתית, לבין עדותו בבית המשפט, נבעה ממצבו הנפשי בזמן החקירה. השופטת קבעה כי השוטרים אשר חקרו את הנאשם עשו את עבודתם נאמנה, ולא פגעו בנאשם בשום צורה. הסיבה היחידה לשינוי המשמעותי של הגרסאות הייתה ניסיון של הנאשם להתחמק מאשמה. לאור על האמור לעיל, בית המשפט הרשיע את הנאשם בעבירת קבלת השוחד אשר יוחסה לו.
