אדם שנכנס לדירתו החדשה שרכש ומגלה בה ליקויי בנייה, צפוי לחוש אכזבה קשה. תביעות בגין ליקויי בנייה הינן תופעה נפוצה וסכומי הפיצוי במקרים אלו עשויים להיות גבוהים מאוד. התובעים במקרה זה רכשו את דירתם מהנתבעת. לטענתם, לאחר מסירת הדירה התברר להם כי בדירה יש ליקויי בנייה שונים וכן כי הנתבעת הפרה את התחייבותה לגבי גודל המגרש שנמכר להם.
יש לכם שאלה?
על כן, התובעים הגישו תביעה לבית משפט השלום בתל אביב. על פי הסכמת הצדדים, הדיון בתביעה חולק לשניים כך שקודם נדונו ליקויי הבנייה ולאחר מכן עסק בית המשפט בתביעה בגין גודל המגרש. פסק הדין החלקי שיתואר להלן מתייחס לליקויי הבניה בלבד.
טענות הצדדים וחוות דעת המומחים
התובעים טענו כי לאחר המסירה, התגלה להם כי בדירתם יש ליקויי בניה בסך 150,000 ₪ ובתוספת ירידת ערך של 30,000 ₪. הערכה זו התבצעה על סמך חוות דעת מקצועית מטעמם. הנתבעת, לעומתם, טענה כי מהנדס מטעמה מצא שליקויי הבניה מסתכמים בסך 9,220 ₪ בלבד. לאור המחלוקת בין הצדדים, מינה בית המשפט מהנדס על מנת שיהיה מומחה מטעמו ויקבע בחוות דעת את סכום ליקויי הבניה בדירתם של התובעים.
המומחה מטעם בית המשפט קבע כי היקף ליקויי הבניה בדירה עומד על סך של 43,804 ₪. חלק מהקביעה התייחסה לכך שבדירה נמצאו כתמים במקומות שנים אשר מקורם היה ברטיבות מתחת לריצוף. כמו כן, נתגלו ליקויים בחזית הבניין שהצריכו את צביעתו החוזרת. כמו כן, המומחה קבע כי יש צורך בהקמת גדר בטיחות בגבול האחורי של המגרש שסמוך לדירת התובעים. המומחה ציין מספר ליקויים נוספים בדירה.
הממצאים של המומחה לא היו מקובלים על התובעים, ואלו ביקשו כי בנסיבות העניין הנתבעת היא זו שתבצע את תיקון הליקויים בעצמה. כמו כן, הם וויתרו על חקירת המומחה. הנתבעת סירבה לתקן בעצמה את הליקויים, וכן שללה את חוות הדעת של המומחה. על כן, הנתבעת חקרה את המומחה על חוות דעתו באריכות. בפסק הדין, בית המשפט התייחס ספציפית להסתייגויות שהציגה הנתבעת באשר לחוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט.
החלטת בית המשפט בנוגע להסתייגויות
בא כוח הנתבעת העלה את הטענה כי המומחה לא שלל את האפשרות שהרטיבות מתחת לרצפת הדירה מקורה בהצפה שבוצעה על ידי התובעים דווקא. למרות טענה זו, בית המשפט ציין כי המומחה קבע שתרחיש מסוג זה אינו סביר. אומנם בחקירתו ציין המומחה כי תזה מסוג זה אפשרית, אבל בית המשפט התרשם כי המומחה נתן תשובות מלאות לשאלות והצליח לבסס את טענתו כי התרחיש שהוצג אינו סביר, וכי האפשרות הסבירה הינה שמקורה של הרטיבות הינה בליקוי בנייה.
המומחה קבע כי חלונות האלומיניום שהותקנו בדירה הותקנו נמוך מדי, ועל כן יש להתקין מוטות על מנת להתגבר על ליקוי זה. המומחה העריך שהפיצוי שהתובעים זכאים לו בגין נזק זה הינו 2,400 ₪. הנתבעת טענה כי סכום זה גבוה מדי ויש להסתפק בסכום של 900 ₪. המומחה ציין כי נכון שניתן לבצע את התיקון ב-900 ₪, אולם העלות שהוא קבע מתייחסת לכך שליקוי זה גורם גם לבעיה אסתטית ולצורך פתרונה, נדרש סכום גבוהה יותר מהנטען על ידי הנתבעת.
בית המשפט מקבל בנקודה זו את עמדתו של המומחה וקובע כי כאשר נדרש טיפול בליקויי בניה, יש להתחשב גם בשיקולים האסטטיים. הנתבעת לא חויבה לשנות את גובה החלונות, דבר שהיה מטיל עליה עלויות גבוהות הרבה יותר, אלא רק לשפץ. למרות זאת, השיפוץ צריך להיות גם אסתטי. ניתן לציין כי הנתבעת העלתה טענות נוספות בכל הקשור לחוות הדעת, אולם בית המשפט דחה טענות אלו אחת לאחת.
עוגמת הנפש
בית המשפט מציין כי התנהגותה של הנתבעת בסכסוך הייתה בלתי סבירה. התובעים העדיפו כי היא תתקן את הליקויים אבל הנתבעת סירבה. בכלל, הנתבעת התבצרה במהלך ההליך והתנהלה בציניות מול טענות התובעים, כך לדברי בית המשפט. בהתחשב בכך, בית המשפט קובע כי התובעים זכאי לפיצוי בגין עגמת נפש בסך 10,000 ₪. לסיכום, בית המשפט נותן פסק דין חלקי ובו הוא חייב את הנתבעים לשלם לתובעים סך של 43,804 ₪ בתוספת 10,000 ₪ בגין עוגמת נפש.
עודכן ב: 28/02/2012