לפי חוק המתווכים במקרקעין, בלעדיות בתיווך מקרקעין הינה תלויה באישור בכתב על קיומה. כך, אומנם דיני התיווך הינם ענף של דיני החוזים, אשר במסגרתם הפסיקה קבעה כי אין חובת כתב לצורך הכרה בחוזה בין שני צדדים, אולם מדובר בחוק ספציפי, אשר גובר על חוק כללי.

 

כלומר, משום שישנו חוק ספציפי אשר מסדיר את העיסוק בתיווך, אין תחולה לחוקים אחרים, כלליים, דוגמת חוק החוזים. המקרה שלפנינו מהווה דוגמא לכך. 

 

יש לכם שאלה?
פורום תביעה אזרחית

 

הנתבעת, שהייתה חברה קבלנית, הקימה במודיעין פרויקט אשר כלל מספר בנייני מגורים, ושכרה את התובע, אשר עסק בתיווך ושיווק פרויקטים למגורים, לצרכי תיווך.

 

התובע טען כי הנתבעת לא שילמה לו את מלוא התמורה לה הוא היה זכאי מכוח הסכם התיווך, ולכן הגיש תביעה בגין הנזקים אשר נגרמו לו, על סך 465,709 ₪.

 

כמו כן, התובע טען כי הנתבעת הפרה את הסכם התיווך הבלעדי אשר היה לה עימו, ובכך סיכלה את האפשרות כי הוא יקבל תמורה על העבודה הרבה שהשקיע בדמות עמלות המכירה של הדירות בפרויקט.

 

מנגד, הנתבעת טענה כי הסכם התיווך לא כלל בלעדיות ללא הגבלת זמן, אלא הוגבלה ל-10 חודשים בלבד, החל ממועד חתימת ההסכם. בנוסף, הנתבעת טענה כי התובע קיבל את כל התמורה אשר הגיעה לו עבור מכירת הדירות שביצע.

 

הכרעת בית המשפט

 

השופט התרשם כי גרסתו של התובע לגבי תחולת הסכם התיווך לא הייתה אחידה, והוא סתר את עצמו בטענות שונות. עם זאת, גם גרסת הנתבעת לא הייתה סדורה.

 

השופט קבע כי בהתאם לסעיף 5 להסכם התיווך לא הייתה בלעדיות לתובע, לכל הפחות מעבר ל-10 חודשים מוסכמים. בנוסף, לפי סעיף 9 לחוק המתווכים במקרקעין כל בלעדיות בעניין תיווך במקרקעין דרושה אישור בכתב, ובמקרה זה לא היה אישור כאמור לתובע להוכיח כי חובת הבלעדיות הוארכה מעבר לאותם עשרת החודשים.

 

השופט הדגיש כי דרישת הכתב במקרה זה לא הייתה דרישה פורמאלית בלבד, אלא דרישה מהותית, אשר נגזרת ממנה הזכאות לקבלת תשלום עבור התיווך.

 

השופט קבע כי התובע היה זכאי לקבלת עמלות רק בגין הסכמים למכירת דירות שנכרתו במהלך תקופת ההסכם. כמו כן, בהפסקת ההתקשרות של הנתבעת עם התובע, הנתבעת פעלה בהתאם להסכם, שכן לפיו היא הייתה רשאית לבטל את ההסכם מכל סיבה שהיא, בהתראה של 30 ימים, כפי שעשתה.

 

לאור האמור לעיל, בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה בלבד. בית המשפט פסק כי על הנתבעת היה לשלם לתובע את העמלות עבור הדירות אשר מכר כאשר ההסכם בין הצדדים היה בתוקף בלבד. בהקשר זה, בית המשפט חייב את הנתבעת בתשלום סכום של כ-33,350 ₪. משום שקבלת התביעה הייתה חלקית, השופט לא נתן צו להוצאות.