השפעת אלכוהול על גוף האדם הינה פסיכו-אקטיבית, קרי היא משפיעה על המוח. בעיקרון, כמות קטנה של צריכת אלכוהול פוגעת בקואורדינציה, וכמות גדולה יותר פוגעת בתהליכים קוגניטיביים המשפיעים על המוטוריקה של האדם בכלל, ועל כושר שיפוטו בפרט.

 

מכשיר הינשוף בודק את כמות האלכוהול בגוף ע"י בדיקת נשיפה, אשר תוצאתה מבטאת את ריכוז האלכוהול באוויר אותו פולט הנבדק. עם זאת, יש לזכור כי הבדיקה מעידה, במסגרת המגבלות בהן היא נתונה, על אחוז האלכוהול בגופו של הנבדק בזמן הבדיקה ולא בזמן הנהיגה. 


במקרה שלפנינו ניתן ללמוד כיצד בית המשפט עושה שימוש בבדיקת הנשיפה של הינשוף לצורך הרשעה, גם אם אינו מסתמך על תוצאות הבדיקה בלבד.


יש לכם שאלה?
פורום נהיגה בשכרות

פורום תעבורה
פורום פלילי


כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בו יוחסה לו עבירה של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיפים 62(3) ו-39א לפקודת התעבורה. לפי כתב האישום, הנאשם עקף ניידת אשר נסעה לפניו, התנגש במדרכה, והמשיך בנסיעה. השוטרים אשר היו בניידת עצרו אותו, ודרשו ממנו לבצע בדיקת נשיפה לצורך בדיקת רמת האלכוהול בדמו.


מנגד, הנאשם סיפר כי בליל האירוע כלל לא שתה משקאות אלכוהוליים. הנאשם טען כי הניידת עצרה אותו ללא כל סיבה, וכי השוטרים התגרו בו, והכו אותו.

 

הכרעת בית המשפט

 

השופטת קיבלה את עדויות השוטרים אשר העידו מטעם התביעה, ודחתה את עדות הנאשם. השופטת ציינה כי עדי התביעה, שהיו השוטרים אשר עצרו את הנאשם, עשו עליה רושם אמין ומהימן, וכי דיווחו באופן מקצועי, כמצופה מהם, על התרחשות האירוע. גרסאותיהם של עדים אלו היו עקביות, ותמכו זו בזו.

 

בתוך כך, השופטת קבעה כי הנאשם נסע בפראות, וזו הייתה הסיבה אשר בגינה נדרש לבצע את בדיקת האלכוהול, אשר לפיה היה שרוי בגילופין.

 

השופטת הדגישה כי היא לא ביססה את אשמת הנאשם על תוצאות בדיקת הינשוף בלבד, שכן בדיקה זו התבצעה רק כשעה וחצי לאחר שהנאשם נעצר. עם זאת, השופטת עשתה שימוש בתוצאות הבדיקה בכדי לסתור את הגרסה העובדתית של הנאשם לפיה כלל לא שתה משקאות אלכוהוליים בליל האירוע.

 

לאור כל האמור לעיל, בית המשפט פסק כי המאשימה הוכיחה מעל לכל ספק סביר את העבירות אשר יוחסו לנאשם בכתב האישום, והרשיע אותו בהן.

 

גזר הדין של בית המשפט

 

השופטת עמדה על מידת החומרה והמסוכנות הרבה של העבירה בה הורשע הנאשם, לרבות ההשלכות ההרסניות אשר היא מהווה פוטנציאל להן. מכיוון שכך, השופטת ביקשה להחמיר בעונשו של הנאשם, חרף העובדה שבמקרה דנן הנהיגה בשכרות נגדעה טרם התממשותן של תוצאות חמורות.

 

לפיכך, ולאור 22 ההרשעות הקודמות אשר היו לנאשם בתחום התעבורה, השופטת גזרה עליו עונש של 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, פסלה אותו מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 30 חודשים,, והטילה עליו קנס של 2,500 ₪.