קבלת שכר עבודה הינה כידוע זכות מגן של העובד, אשר המעביד חייב בה, ואינו ראשי להתנות עליה. עם זאת, בתי המשפט לעבודה קבעו כי במקרים מסוימים העובד רשאי לוותר על שכר העבודה שלו, לטובת מקום העבודה. במקרה שלהלן מוצגת עמדת בית הדין הארצי לענייני עבודה בנושא.
יש לכם שאלה?
פורום זכויות עובדים
פורום בית הדין לענייני עבודה
המערערת עבדה כמנהלת חנות, שהייתה בשליטת חברה של בעלה, ופוטרה בעת שהייתה בחופשת לידה, בשל סגירה של החנות עקב קשיים כלכליים. טרם הפיטורים הונפקו למערערת במשך שנה וחצי תלושי שכר, והופרשו על ההפרשות אשר נדרשו לפי דין, ובכלל זה דמי הביטוח הלאומי, אולם שכר עבודתה של המערערת לא הופקד בחשבונה. למעשה, שכר העבודה כלל לא שולם למערערת בפועל.
המערערת טענה כי הלוותה של משכורתה לבעלה, וזאת בשל המצב הכלכלי הקשה בו הייתה נתונה החברה, אולם סכומי ההלוואה לא נרשמו בהנהלת החשבונות של החברה.
לאחר פיטוריה, המערערת הגישה תביעה למוסד לביטוח לאומי, המשיב, לקבלת דמי אבטלה. המשיב טען כי המערערת לא הייתה זכאית לכך. לטענת המשיב, המערערת לא הייתה מבוטחת בביטוח אבטלה כנדרש, שכן לא התקיימו יחסי עבודה בינה לבין החברה.
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה את תביעת המערערת נגד החלטת המשיב, וקבע אף הוא כי במקרה הנדון לא התקיימו יחסי עבודה כנדרש. שופטי בית הדין האזורי ציינו בפסק הדין כי נסמכו על כך כי שאר עובדי החנות, הם לא הייתה קרבה משפחתית לבעלים, לא הלוו את משכורותיהם, למרות מצבה הקשה של החנות. על החלטה זו הגישה המערערת את הערעור.
הכרעת בית הדין הארצי לעבודה בערעור
שופטי בית הדין הארצי לעבודה סברו כי דין הערעור היה להתקבל. השופטים ציינו כי לא הייתה מחלוקת שהמערערת עבדה בפועל בחנות, אולם מעסיקתה הייתה החברה, ולא החנות או בעלה.
השופטים קבעו כי המערערת הייתה רשאית לוותר על שכר עבודתו, חלקו או כולו, אם היא הייתה סבורה כי ויתור זה ימנע את הפסקת עבודתה בשל המצב הכלכלי הקשה של החנות. כלומר, היה מדובר בויתור זמני, אשר נועד להציל אותה מפיטורים.
העובדה שהמערערת עבדה בחברה אשר הייתה בבעלות בעלה הקלה על הבנת הרצון להקל את הקשיים החברתיים, מתוך האינטרס המשפחתי. יתרה מכך, הייתה זו התנהגות טבעית של בת זוג שביקשה לסייע לחברה שבבעלות בעלה.
לאור האמור לעיל, בית המשפט הארצי לעבודה קבע כי דין הערעור היה להתקבל, ופסק כי התקיימו יחסי עובד מעביד בין המערערת לבין החברה, ולכן לא היה מקום למשיב לדחות את תשלום דמי האבטלה של המערערת.