טענה לפסיקת כפל פיצויים הינה טענה אשר עולה כלפי אופן חישוב הפיצוי, ולא כלפי עצם החיוב. במסגרת הטענה נטען בפני ערכאות הערעור כי בית המשפט קמא שגה באופן בו חישב את הפיצויים להם הניזוק היה זכאי, בשל כך שפסק לזכותו פיצוי כפול עבור אותו רכיב או עבור רכיבים חופפים. במקרה שלפנינו מהווה דוגמא לערעור מסוג זה בהקשר של פיצוי על פינוי מקרקעין ופגיעה בערכם.
יש לכם שאלה?
פורום נזיקין
פורום תביעה אזרחית
פורום מקרקעין
המשיב היה הבעלים של חלקות מקרקעין במרחב התכנון של עיריית חולון (להלן: "החלקות"). על חלקות אלו הוחלה תוכנית מקרקעין שפגעה בערכן, ולכן למשיב הוקצו מגרשי תמורה.
המשיב הגיש תביעה כנגד הועדה המקומית לתכנון ובנייה, המבקשת, לפיצוי בגין הנזקים אשר נגרמו לו כתוצאה מיישום התוכנית הפוגעת. מנגד, המבקשת הגישה בקשת פינוי של המשיב מן החלקות. במסגרת ההליכים אשר התנהלו בפני בית המשפט לעניינים מנהליים, הצדדים הסכימו לפתור את המחלוקות ביניהם באמצעות מינוי של שמאי מטעם בית המשפט. הוסכם כי השמאי יעריך את סכום הפיצוי אשר הגיע למשיב.
השמאי העריך את הנזק בסכום של כ-896,600$. בית המשפט לעניינים מנהליים בחן את חוות הדעת מטעם השמאי, ופסק כי היא כללה "כפל פיצוי", שכן הוא כלל הן את דמי הפינוי , והן את הפגיעה בשל ירידת הערך. לפיכך, בית המשפט לעניינים מנהליים העמיד את הפיצוי על סך 258,156$ בלבד.
המבקשת הגישה בקשה לקבלת רשות ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון, וכן לצורך עיכוב ביצוע פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים.
המבקשת טענה כי היו שתי דרכים לקבוע כי היה מדובר ב"כפל פיצוי", אולם בית המשפט לעניינים מנהליים לא יישם את הדרך אשר תאמה את הרציונאל של להעמיד את המשיב במצב בו היה אלמלא היה מפונה מהחלקות. במקרה זה, היה נכון לפצות את המשיב בגין הפינוי, ולא בגין ירידת הערך של החלקות, כפי שנפסק.
מנגד, המשיב גרס כי היה מקום לדחות את הבקשה על הסף, מחמת איחור בהגשתה. בנוסף, המשיב טען כי בית המשפט לעניינים מנהליים כבר קיזז מהסכום שהשמאי קבע, וכי למעשה המבקשת ביקשה לבצע "קיזוז כפול".
בתשובה לטענת הדחייה על הסף, המבקשת הגישה תגובה בה טענה כי משום שלא ראתה את עצמה מקופחת על ידי פסק הדין לפי הפרשנות שהיא נתנה לדברים, לא היה ניתן לטעון כי החלה הספירה לצורך קביעת המועד האחרון להגשת ערעור עליו.
הכרעת בית המשפט העליון
השופטת דחתה את טענת המשיב לדחייה של הבקשה על הסף, והחליטה לקיים את הדיון בה כערעור. השופטת קיבלה את הפרשנות של המבקשת לתיקון "כפל הפיצוי" שבחוות הדעת של השמאי.
השופטת עמדה על כך שנוכח העובדה שהמשיב קיבל מגרשי תמורה, השארת פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים על קנו משמעותו הייתה להמשיך להעניק למשיב "כפל פיצוי". לאור האמור לעיל, בית המשפט העליון פסק כי דין הערעור היה להתקבל.
.jpg)
.jpg)
.JPG)
