כאשר קבלן בנייה מעוניין לשווק פרויקט דיור באחריותו, באפשרותו לפרסם אותו בדרכים שונות, לרבות הפצת עלונים ופליירים. במרבית המקרים, פרסומים אלו כוללים פרטים אודות הדירות כגון מיקום מדויק, מספר חדרים, שטח מרובע ועוד. מהפן החוזי, פרסום זה הינו מצג הקודם למשא ומתן ולחוזה שנערך בין הצדדים ולכאורה, הוא אינו מחייב. אולם, ישנם מקרים בהם פרסום זה עלול לחייב את הקבלן. דוגמא לכך, בפסק הדין דנא.


יש לכם שאלה?
פורום רכישת דירה
פורום ליקויי בנייה

פורום מקרקעין

האם על המערערת לשלם למשיבים פיצויים בגין שטח חסר בדירה שנרכשה מהראשונה מכוח הסכם מכר? זאת השאלה בה בית המשפט דן במקרה זה. בבית משפט קמא, נקבע שבעת שיווק הדירות, המערערת הפיצה עלונים בהם נרשם ששטח הדירה שיועדה למכירה היה 121.5 מ"ר. בחוזה המכר ובנספחים שנלוו לו, שטח הדירה לא הוזכר. בפועל, השטח היה קטן ממה שצוין. בית משפט קמא פסק שהמערערת התחייבה לשטח מסוים ובפועל, סיפקה נכס אחר. על כן, הוחלט לחייב אותה בשווי השטח החסר, שהוערך על פי מחיר הדירה בפועל, והפיצוי נקבע בהתאם לחלק היחסי שנגרע משטח הנכס.


לטענת המערערת, העלון שחולק היה בגדר הצעה לניהול מו"מ. עוד נטען שבחוזה המכר נאמר בפירוש שכל מצג שהוצג קודם לחתימת ההסכם ולא בוטא במפורש בחוזה, לא היה תקף. כלומר, לעלון בו נרשם שטח דירה של 121.5 לא היה תוקף במסגרת המשא ומתן בין הצדדים. כמו כן, בעלון הוצגה תוכנית להמחשה בלבד והדבר צוין במפורש. קרי, התוכנית בעלון לא חייבה את המערערת, שהלינה אף על גובה הפיצוי שנפסק.


קבלה חלקית של הערעור


השופטת שישבה בראש ההרכב שדן בערעור קבעה שהמערערת צדקה בכך שלא הפרה את הסכם המכר שנחתם בינה לבין המשיבים. שכן, להסכם מכר זה צורפה תוכנית הדירה ובה פורטו המידות של כל אחד מחלקי הנכס. עם זאת, נקבע שהתנהגותה של המערערת במהלך המשא ומתן עם המשיבים לקתה בחוסר תום לב. זאת מאחר והמערערת רשמה בעלון את שטח הדירה בצורה מפורשת, אך בהסכם המכר ובנספחיו הדבר הושאר מעומעם והיה בכך על מנת להטעות את המשיבים. לפיכך, נקבע שהאחרונים היו זכאים לפיצוי בגין השטח החסר.


עם זאת, השופטת קיבלה את טענות המערערת וקבעה שאופן עריכת החישוב באשר לפיצוי בגין החלק החסר בנכס היה מוטעה. השופטת פסקה שהיה ראוי לחשב את הפיצוי על דרך האומדנה ולא באופן יחסי. זאת מאחר ובין הצדדים הייתה מחלוקת אודות דרך חישוב השטח החסר, ובית משפט קמא כלל לא התייחס לכך. בסופו של דבר, השופטת הורתה למערערת לשלם למשיבים פיצוי בגובה 35,000 ₪, במקום הסכום שנקבע בפסק הדין הקודם.