פעמים רבות, קבלנים מוסרים דירות חדשות לרוכשים, שלאחר זמן מה מגלים פגמים וליקויי בנייה בנכס. אז, עליהם לפנות לקבלן ולהודיע על הליקויים, במטרה שאלו יתוקנו. מקום בו הקבלן נמנע מהתיקון, לבעלי הנכס קמה זכות להגיש תביעה משפטית נגדו. דוגמא לכך, בפסק הדין דנא.


יש לך שאלה?
פורום ליקויי בניה
פורום בתים משותפים
פורום מקרקעין

 

במקרה זה, הוגשה לבית המשפט תביעה לפיצויים בגין ליקויי בנייה בדירות שנרכשו על ידי התובעים מהנתבעת. התביעה הוגשה על ידי ארבעה זוגות, כאשר כל אחד מהם קיבל את החזקה בביתם במועד שונה, בין השנים 1993-1995.


טיעוני בעלי הדין


לטענת התובעים, לאחר מסירת הדירות, התגלו פגמים וליקויים שנבעו מתכנון לא נכון, עבודה לקויה או שימוש בחומרים לא ראויים על ידי הנתבעת. עוד נטען שבנוסף לליקויים שהתגלו בדירות, היו קיימים ליקויים בחלל המשותף, אשר לא היו ברי תיקון. לשיטתם, הם פנו לנתבעת מספר פעמים על מנת שתתקן את הפגמים, אך הלה נמנעה מכך. יתרה מזאת, גם כאשר הנתבעת שלחה שליח מטעמה לתקן את הליקויים, התיקון שבוצע היה שולי ואף החמיר את המצב.


מנגד, הנתבעת טענה שבאשר לתביעתם של שניים מתוך ארבעת הזוגות, היה על בית המשפט לסלקה על הסף מחמת התיישנות. שכן, עילת התביעה הייתה חוזית וחלפו למעלה משבע שנים מיום קבלת החזקה בכל אחת מהדירות. הלכה למעשה, חלק מהתובעים הודיעו על אי ההתאמות רק כעבור שלוש שנים ומעלה מיום קבלת החזקה וחלקם, לא הודיעו כלל עד יום הגשת כתב התביעה. זאת חרף העובדה שמרבית הליקויים היו ניתנים לגילוי כבר במועד קבלת החזקה בדירה. על כן, הנתבעת טענה שחלה התיישנות. לא זו אף זו, נטען שבאשר לליקויים שהובאו לתשומת ליבה של הנתבעת במועד, אלו תוקנו לשביעות רצון התובעים.


התיישנות


לפי חוק ההתיישנות, תקופת ההתיישנות מתחילה ביום בו נולדה עילת התביעה, או מיום בו נודעו לתובע העובדות שמהוות אותה, אם לא היה ניתן לגלותן קודם לכן בשקידה סבירה. במקרה זה, השופט קבע ששתיים מתוך ארבעת המשפחות שהגישו את התביעה, היו יכולות לגלות את הליקויים עם קבלת החזקה בדירה. שכן, היה מדובר בנזקים ברורים, אותם היה ניתן לגלות לבד, ללא סיוע של מומחה. כלומר, ביום מסירת החזקה, נולדה עילת התביעה. מאחר ושתי המשפחות הגישו תביעתם לאחר כשבע שנים מיום קבלת החזקה, נפסק שחלה התיישנות על המקרה.


עם זאת, ההתיישנות לא חלה על שתי המשפחות הנוספות, שהודיעו לנתבעת על הליקויים במועד המתאים ואף קיבלו תשובה מטעם האחרונה בה הובטח לטפל בפגמים. נקבע תשובה זו הייתה בבחינת הודאה בקיומם של הפגמים והיא איפסה את מרוץ ההתיישנות. כלומר, חרף מסירת החזקה בדירה כשבע שנים לפני הגשת התביעה, לא הייתה התיישנות.


פיצויים


לאחר שהשופט קבע שרק שתיים מהמשפחות היו זכאיות לפיצוי, הוא פנה לחישוב סכומי הפיצויים. לשם כך, השופט נעזר בחוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט, שהעריך את מהות התיקונים שנדרשו בדירות ואת מחירם. בסופו של דבר, השופט קבע שמשפחה אחת הייתה זכאית לפיצוי בגובה 61,299 ₪ בגין עלות התיקונים בדירה ועוגמת נפש. המשפחה השנייה נמצאה זכאית לפיצוי בגובה 47,521 ₪ בגין עוגמת נפש ועלות התיקונים בדירה.