הטבת נזקי גוף היא תמיכה אשר מוענקת למי שנפגע ממעשה נזיקין על ידי גורם חיצוני, שאינו המזיק. חוק הטבת נזקי גוף, אשר נועד לטפל בסיטואציות כאלה, קבע כי משניתנה הטבה על ידי המיטיב לניזוק, המיטיב "נכנס בנעליו" של הניזוק, לצורך הגשת תביעת הגשה כלפי המזיק. כלומר, אם המיטיב מכסה את נזקו של הניזוק, מבלי שהוא אחראי עליו, הוא זכאי לתבוע את המזיק ישירות.

 

המקרה שלפנינו מהווה דוגמא למצב כאמור, כאשר הניזוק נפגע בתאונת דרכים, ומיטיבו, שהיה גם מעבידו, הגיש תביעה כנגד המבטחת, במקומו. במסגרת מקרה זה, בית המשפט אף הגדיר את היחס שבין חוק ההטבה לבין חוק הביטוח הלאומי.

 

יש לכם שאלה?
תביעות ביטוח
פורום תאונות עבודה
פורום אובדן כושר עבודה
פורום תאונות דרכים
פורום נזיקין


עובדו של התובע נפגע בתאונת דרכים בדרך חזרתו מהעבודה, עת שרכב על אופנוע אשר היה מבוטח אצל הנתבעת. תאונת הדרכים הוכרה כתאונת עבודה, ולפי התובע, העובד נעדר מהעבודה לתקופה של כ-10 ימים. התובע שילם לעובד את שכרו, אולם בשל תקופת ההיעדרות הקצרה של העובד, לא קיבל החזר על התשלום מהמוסד לביטוח לאומי.

 

התובע טען כי הוא היה זכאי כמיטיב לשיבוב והטבת נזקיו מאת הנתבעת, בעבור 10 הימים בהם נעדר העובד. מנגד, הנתבעת טענה כי התובע לא היה בגדר "מיטיב", ולחילופין כי תקופת ההיעדרות נמשכה כ-9 ימים בלבד, שכן התאונה אירעה בסוף יום העבודה.


הכרעת בית המשפט

 

השופט קבע מערכת היחסים בסיטואציה העובדתית אשר תוארה לעיל הינה מערכת יחסים בין מזיק, ניזוק ומיטיב. השופט ציין את חוק הטבת נזקי גוף, במסגרתו המחוקק קבע כי מקום שנגרמו לאדם נזקי גוף, לרבות מוות, ונזק זה הוטב, רשאי המיטיב להיפרע את הטבת הנזק מן המזיק.

 

חוק ההטבה מכיר במשכורתו של עובד כהטבה סבירה בתקופת אי הכושר, אולם שומר על העיקרון לפיו המזיק אינו חייב לשלם יותר מכפי הנזק שגרם. כלומר, במקרה דנן, השופט קבע כי התובע לא היה זכאי לקבל כמיטיב יותר ממה שהנפגע היה מקבל מהנתבעת, אילו היה תובע בגין הפסד השתכרותו.

 

בנוסף, השופט הדגיש כי על אף שהתביעה הוגשה לפי חוק הביטוח הלאומי, לא היה בחוק זה כדי לשלול את זכאותו של התובע להחזר ההטבה שנתן לפי חוק הטבת נזקי גוף.

 

השופט קבע כי הוכח, הן לפי הדו"ח המשטרתי בדבר התאונה, והן בתעודה הרפואית, כי התאונה התרחשה בחזרתו של העובד מן העבודה. השופט הסיק מכך כי התובע היה זכאי לשיפוי בעבור 9 ימי עבודה בלבד.

 

לאור כל האמור לעיל, בית המשפט קיבל את התביעה, וחייב את הנתבעת לשלם לתובע החזר עבור הכספים אשר שילם לעובדו, כאשר היה מושבת במשך 9 ימים מהעבודה.